חלה
חַלָּהעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חלה |
הגייה* | chala |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ח־ל־ל |
דרך תצורה | משקל קַטְלָה |
נטיות |
- לשון המקרא ככר לחם קלוע בעל טעם עשיר שאוכלים יהודים באופן מסורתי בשבת וחג (חוץ מפסח, מן הסתם).
- ”וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ אֹתָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים יִהְיֶה הַחַלָּה הָאֶחָת.“ (ויקרא כד, פסוק ה)
- ”רֵאשִׁית, עֲרִסֹתֵכֶם-חַלָּה, תָּרִימוּ תְרוּמָה: כִּתְרוּמַת גֹּרֶן, כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ.“ (במדבר טו, פסוק כ).
- ”וַיְחַלֵּק לְכָל-הָעָם לְכָל-הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל לְמֵאִישׁ וְעַד-אִשָּׁה לְאִישׁ חַלַּת לֶחֶם אַחַת וְאֶשְׁפָּר אֶחָד וַאֲשִׁישָׁה אֶחָת וַיֵּלֶךְ כָּל-הָעָם אִישׁ לְבֵיתוֹ“ (שמואל ב׳ ו, פסוק יט)
- בכל שבת צריך לקדש על שתי חלות.
גיזרוןעריכה
- מקראי. מקביל לפיניקית 𐤇𐤋𐤕 (חלת) 'לחם המשמש בטקס'[1],כנראה גם בחיתית: בהגיית חָלי ḫali בהוראת מאפה, ואוגריתית ḫlủ[2].
- מקור השם אינו ברור לגמרי. אליעזר בן יהודה מציין שיש אומרים שמקורו משורש ח־ל־ל, ואחרים אומרים שמקורו מהשורש ח־ל־י/ה = מתוק (בערבית המילה חלווה – ממתק). השורש ח־ו־ל במשמעותו לסובב (מחול, לחולל) יכול גם להיות מקור טוב לשם, כי החלה היא מאפה עגול.
- בדומה לבן יהודה, גם הרב קליין במילון האטימולוגיה העברית משייך תיבת "חלה" לשורש ח-ל-ל ,בבניין פיעל, היוצר את הפועל "חילל" בהוראת "ניקב", "חורר" , לפיכך חלה היא מאפה שממבט מקרוב נראה מחורר ואוורירי [3]. יתכן וגם "חלת הדבש" נקראת כך על שום צורת מבנה תאי הדונג הניגרים שנראים כמחוררים או "חללים-חללים" "חללים (מלאי) דבש".
צירופיםעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: challah
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: חלה |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חלה |
חָלָה אעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | חלה |
שורש וגזרה | ח־ל־י/ה א |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- היה במצב של כאב, פציעה, תקלה בפעולת מערכות הגוף, לקוי באבר מאברי הגוף.
- ”רַק לְעֵת זִקְנָתוֹ חָלָה אֶת-רַגְלָיו.“ (מלכים א׳ טו, פסוק כג)
- ”וַיַּעַזְבֵנִי אֲדֹנִי כִּי חָלִיתִי הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה.“ (שמואל א׳ ל, פסוק יג)
- ”ווַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה.“ (בראשית מח, פסוק א)
- ”בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת.“ (ישעיהו לח, פסוק א)
תרגוםעריכה
- אנגלית: become diseased, become sick, fall sick
ראו גםעריכה
חָלָה בעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | חלה |
שורש וגזרה | ח־ל־י/ה |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא הרגיש. ידע במאורעות הבאים על גופו.
גיזרוןעריכה
- קיים גם בארמית בביטוי הנפוץ "לא חלי ולא מרגיש" (יומא כב ב).
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: word
חִלָּה אעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | |
שורש וגזרה | ח־ל־י/ה ג |
בניין | פִּעֵל |
- תמיד בנסמך לפנים התחנן, בִּקש, התפלל, קיבל (קבלת פנים).
- ”וָאֹמַר עַתָּה יֵרְדוּ פְלִשְׁתִּים אֵלַי הַגִּלְגָּל, וּפְנֵי יהוה לֹא חִלִּיתִי.“ (שמואל א׳ יג, פסוק יב)
- ”רַבִּים יְחַלּוּ פְנֵי נָדִיב.“ (משלי יט, פסוק ו)
- ”וְעַתָּה חַלּוּ נָא פְנֵי אֵל וִיחָנֵנוּ מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹּאת הֲיִשָּׂא מִכֶּם פָּנִים“ (מלאכי א, פסוק ט)
- ”וּכְהָצֵר לוֹ חִלָּה אֶת פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהָיו וַיִּכָּנַע מְאֹד מִלִּפְנֵי אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו“ (דברי הימים ב׳ לג, פסוק יב)
- ”וַיֹּאמֶר אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים חַל נָא אֶת פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדִי וְתָשֹׁב יָדִי אֵלָי“ (מלכים א׳ יג, פסוק ו)
תרגוםעריכה
- אנגלית: supplicate, ask for favour
גזרוןעריכה
- 'חִלָּה אֶת פָּנָיו' - השוו, ערבית - חַלַאּ حَلَّ בהוראת -'להשאר', 'לתפוס-מקום', 'להתגורר'. בתרבות ערב 'חילא' הוא מנהג של כיבוד האורחים שחפצים בטובתם.
מילים נרדפותעריכה
ראו גםעריכה
חִלָּה בעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | |
שורש וגזרה | ש־ר־ש |
בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה): הביא מאורעות קשים.
גיזרוןעריכה
סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
תרגוםעריכה
- אנגלית: word
ראו גםעריכה
סמוכיןעריכה
- ↑ A Comparative Semitic Lexicon of the Phoenician and Punic Languages, Richard S. Tomback, page 140
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 384
- ↑ מילון אטימולוגי עברי-אנגלי מקיף -דר' ארנסט קליין,הוצאת-כרטא 1987, ערך:"חלה", עמ'217