חלה

חַלָּה

לשון המקרא ככר לחם קלוע בעל טעם עשיר שאוכלים יהודים באופן מסורתי בשבת וחג (חוץ מפסח, מן הסתם).
- ”וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ אֹתָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים יִהְיֶה הַחַלָּה הָאֶחָת.“ (ויקרא כד, פסוק ה)
- ”רֵאשִׁית, עֲרִסֹתֵכֶם-חַלָּה, תָּרִימוּ תְרוּמָה: כִּתְרוּמַת גֹּרֶן, כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ.“ (במדבר טו, פסוק כ).
- ”וַיְחַלֵּק לְכָל-הָעָם לְכָל-הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל לְמֵאִישׁ וְעַד-אִשָּׁה לְאִישׁ חַלַּת לֶחֶם אַחַת וְאֶשְׁפָּר אֶחָד וַאֲשִׁישָׁה אֶחָת וַיֵּלֶךְ כָּל-הָעָם אִישׁ לְבֵיתוֹ“ (שמואל ב׳ ו, פסוק יט)
- בכל שבת צריך לקדש על שתי חלות.

מקראי. בכל המקומות מדובר בסוג של לחם, מלבד בבמדבר ט"ו שם מדובר בבצק לא אפוי.
- מקביל לפיניקית 𐤇𐤋𐤕 (חלת) - 'לחם המשמש בטקס'.^[1] אוגריתית 𐎃𐎍𐎜 (חֿלאֻ).^[2] קרוב גם לחיתית: ḫali - מאפה.
אליעזר בן יהודה ציין כמה אפשרויות למקור המילה: יש אומרים שמקורו משורש ח־ל־ל, אולי על שום היותה אוורירית ומלאה בחורים.^[3] אפשרות אחרת, שמקורה מהשורש ח־ל־י/ה = מתוק (בהשוואה לערבית حَلَا (חַלַא), ומשם חלווה)‏‏. אפשרות נוספת, מן השורש ח־ו־ל במשמעותו לסובב (מחול, לחולל), שמא במקור החלה היא מאפה עגול, בדומה לגיזרון המילה עוגה.

ערך בוויקיפדיה: חלה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חלה

היה במצב של כאב, פציעה, תקלה בפעולת מערכות הגוף, לקוי באבר מאברי הגוף.
- ”רַק לְעֵת זִקְנָתוֹ חָלָה אֶת-רַגְלָיו.“ (מלכים א׳ טו, פסוק כג)
- ”וַיַּעַזְבֵנִי אֲדֹנִי כִּי חָלִיתִי הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה.“ (שמואל א׳ ל, פסוק יג)
- ”ווַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה.“ (בראשית מח, פסוק א)
- ”בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת.“ (ישעיהו לח, פסוק א)

לשון המקרא הרגיש. ידע במאורעות הבאים על גופו.
- ”הִכּוּנִי בַל חָלִיתִי הֲלָמוּנִי בַּל יָדָעְתִּי מָתַי אָקִיץ אוֹסִיף אֲבַקְשֶׁנּוּ עוֹד“ (משלי כג, פסוק לה)
- ” הִכִּיתָה אֹתָם וְלֹא חָלוּ כִּלִּיתָם מֵאֲנוּ קַחַת מוּסָר חִזְּקוּ פְנֵיהֶם מִסֶּלַע“ (ירמיהו ה, פסוק ג)

'חִלָּה אֶת פָּנָיו' - השוו, ערבית - חַלַאּ حَلَّ בהוראת -'להשאר', 'לתפוס-מקום', 'להתגורר'. בתרבות ערב 'חילא' הוא מנהג של כיבוד האורחים שחפצים בטובתם.

לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה): הביא מאורעות קשים.
- ”וְרָאוּ אֶת מַכּוֹת הָאָרֶץ הַהִוא וְאֶת תַּחֲלֻאֶיהָ אֲשֶׁר חִלָּה אֲדֹנָי בָּהּ“ (דברים כט, פסוק כא)

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

↑ A Comparative Semitic Lexicon of the Phoenician and Punic Languages, Richard S. Tomback, page 140
↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 384
↑ ע"פ הצעת קליין במילונו. בן-יהודה עצמו הציע הסבר אחר, שהיא מחללת ומתירה את העיסה.