ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חלה
הגייה * khala
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ח־ל־ל
דרך תצורה משקל קַטְלָה
נטיות ר׳ חַלּוֹת
חלה עם גרגירי פרג לשון המקרא ככר לחם קלוע בעל טעם עשיר שאוכלים יהודים באופן מסורתי בשבת וחג (חוץ מפסח , מן הסתם).
”וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ אֹתָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים יִהְיֶה הַחַלָּה הָאֶחָת.“ (ויקרא כד , פסוק ה ) ”רֵאשִׁית, עֲרִסֹתֵכֶם-חַלָּה , תָּרִימוּ תְרוּמָה: כִּתְרוּמַת גֹּרֶן, כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ.“ (במדבר טו , פסוק כ ) . ”וַיְחַלֵּק לְכָל-הָעָם לְכָל-הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל לְמֵאִישׁ וְעַד-אִשָּׁה לְאִישׁ חַלַּת לֶחֶם אַחַת וְאֶשְׁפָּר אֶחָד וַאֲשִׁישָׁה אֶחָת וַיֵּלֶךְ כָּל-הָעָם אִישׁ לְבֵיתוֹ“ (שמואל ב׳ ו , פסוק יט ) בכל שבת צריך לקדש על שתי חלות . מקראי. בכל המקומות מדובר בסוג של לחם, מלבד בבמדבר ט"ו שם מדובר בבצק לא אפוי.
מקביל לפיניקית 𐤇𐤋𐤕 (חלת) - 'לחם המשמש בטקס'.[ 1] [ 2] מאפה .
אליעזר בן יהודה ציין כמה אפשרויות למקור המילה: יש אומרים שמקורו משורש ח־ל־ל , אולי על שום היותה אוורירית ומלאה בחורים.[ 3] ח־ל־י/ה = מתוק (בהשוואה לערבית حَلَا (חַלַא), ומשם חלווה ). אפשרות נוספת, מן השורש ח־ו־ל במשמעותו לסובב (מחול, לחולל), שמא במקור החלה היא מאפה עגול, בדומה לגיזרון המילה עוגה . ערך בוויקיפדיה:
חלה תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
חלה
היה במצב של כאב, פציעה, תקלה בפעולת מערכות הגוף, לקוי באבר מאברי הגוף.
לשון המקרא ”הִכּוּנִי בַל חָלִיתִי הֲלָמוּנִי בַּל יָדָעְתִּי מָתַי אָקִיץ אוֹסִיף אֲבַקְשֶׁנּוּ עוֹד“ (משלי כג , פסוק לה ) ” הִכִּיתָה אֹתָם וְלֹא חָלוּ כִּלִּיתָם מֵאֲנוּ קַחַת מוּסָר חִזְּקוּ פְנֵיהֶם מִסֶּלַע“ (ירמיהו ה , פסוק ג ) קיים גם בארמית בביטוי הנפוץ "לא חלי ולא מרגיש" (יומא כב ב).
תמיד בנסמך לפנים התחנן, בִּקש, התפלל, קיבל (קבלת פנים).
”וָאֹמַר עַתָּה יֵרְדוּ פְלִשְׁתִּים אֵלַי הַגִּלְגָּל, וּפְנֵי יהוה לֹא חִלִּיתִי .“ (שמואל א׳ יג , פסוק יב ) ”רַבִּים יְחַלּוּ פְנֵי נָדִיב.“ (משלי יט , פסוק ו ) ”וְעַתָּה חַלּוּ נָא פְנֵי אֵל וִיחָנֵנוּ מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹּאת הֲיִשָּׂא מִכֶּם פָּנִים“ (מלאכי א , פסוק ט ) ”וּכְהָצֵר לוֹ חִלָּה אֶת פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהָיו וַיִּכָּנַע מְאֹד מִלִּפְנֵי אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו“ (דברי הימים ב׳ לג , פסוק יב ) ”וַיֹּאמֶר אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים חַל נָא אֶת פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדִי וְתָשֹׁב יָדִי אֵלָי“ (מלכים א׳ יג , פסוק ו ) 'חִלָּה אֶת פָּנָיו' - השוו, ערבית - חַלַאּ حَلَّ בהוראת -'להשאר', 'לתפוס-מקום', 'להתגורר'. בתרבות ערב 'חילא' הוא מנהג של כיבוד האורחים שחפצים בטובתם.
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ש־ר־ש
בניין פִּעֵל
לשון המקרא יש לשכתב פירוש זה ”וְרָאוּ אֶת מַכּוֹת הָאָרֶץ הַהִוא וְאֶת תַּחֲלֻאֶיהָ אֲשֶׁר חִלָּה אֲדֹנָי בָּהּ“ (דברים כט , פסוק כא ) סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו . ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה .
↑ A Comparative Semitic Lexicon of the Phoenician and Punic Languages, Richard S. Tomback, page 140
↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 384
↑ ע"פ הצעת קליין במילונו. בן-יהודה עצמו הציע הסבר אחר, שהיא מחללת ומתירה את העיסה.
ערך בוויקיפדיה: חלה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חלה