מקור המילה הוא מערבית: حَلاوَة (חַלַאוָה), ופירושה "ממתק", מן حُلْو – מתוק. כדי לציין את החלווה ולהבדילה משאר הממתקים דוברי הערבית משתמשים בשם המלא "حَلاوَة طَحِينِيَّة" – ממתק טחינה.
יש הכותבים חַלְבָה, שלא כראוי, שכן אין קשר לשורש ח־ל־ב.[2]. השוו חלת דבש.
בפרסית 'קוּדרַאט חֲאלְווה' قدرت حلوا בהוראת ה"מן שירד מן השמים על שבטי ישראל"
↑ זאת החלווה הנפוצה בארצות המזרח התיכון. השם "חלווה" הוא גם שמם של ממתקים אחרים המבוססים על טחינה של גרעינים עתירי שמן אחרים כגון בוטנים, חמניות (רומניה, אוקראינה, דרום רוסיה) וגם כאלה העשויים על בסיס קמח או סולת (בטורקיה, הודו ומרכז אסיה) וכן מרכיבים נוספים.
↑חלווה או חלבה, באתר האקדמיה ללשון העברית, 28 בפברואר 2012
ערך בוויקיפדיה: חלווה