ראשית
רֵאשִׁיתעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | ראשית |
| הגייה* | reshit |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ר־א־שׁ |
| דרך תצורה | משקל קַטְלִית |
| נטיות | כ׳ רֵאשִׁיתוֹ |
- התחלה, נקודת הזמן המדוברת הראשונה.
- ”כשהוא רואה איזה דבר, הוא תאב לדעת את צורתו ותוכו ואת ראשיתו ואחריתו“ (העופות והגוילים, מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה)
- ”בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ.“ (בראשית א, פסוק א)
- ביכורים, פרי האדמה הראשון.
- החלק המובחר והטוב ביותר.
- ”וַיִּקַּח הָעָם מֵהַשָּׁלָל צֹאן וּבָקָר רֵאשִׁית הַחֵרֶם לִזְבֹּחַ לַיהוה אֱלֹהֶיךָ בַּגִּלְגָּל.“ (שמואל א׳ טו, פסוק כא)
- ”כֹּה אָמַר יהוה צְבָאוֹת הִנְנִי שֹׁבֵר אֶת קֶשֶׁת עֵילָם רֵאשִׁית גְּבוּרָתָם.“ (ירמיהו מט, פסוק לה)
- קודם כל.
- ”ואם תאמרו: מה יאמרו הבריות? ראשית, הלא נוכל לכחד מהם את הדבר בזמן הראשון...ושנית, כאשר תּגָלה האמת – מה דהוה הוה“ (המנושק, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
- השם בו כינו הפילוסופים הקדם סוקראטים את העקרון החומרי, או החומר האחד הקבוע, העומד ללא שינוי מאחורי העולם המשתנה.
לערך העוסק בתואר רָאשִׁית; ראו לשון זכר ראשי.
