בִּכּוּרִים

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ביכורים
הגייה* bikurim
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר רבוי
שורש ב־כ־ר
דרך תצורה ר' מן משקל קִטּוּל
נטיות ר׳ בִּכּוּרֵי־
 
טקס הבאת הביכורים בשבועות
  1. הפרות או התבואה הראשונים להבשיל.
    • ”וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה“ (שמות לד, פסוק כב)
  2. [יהדות] מנהג אשר היה נהוג בימי בית־המקדש ובמסגרתו הביאו בני־ישראל את הפרות הבשלים הראשונים מבין שבעת המינים בתקופה שבין שבועות לחנוכה.
    • ”אמרת: ביכורים טעונין הבאת מקום ומעשר טעון הבאת מקום, מה ביכורים - אין נאכלין אלא בפני הבית, אף מעשר - אין נאכל אלא בפני הבית.“ (בבלי, מסכת תמורהדף כא, עמוד א)
  3. שמה של מסכת במשנה הנמצאת בסוף סדר זרעים.
  4. בהשאלה: ראשון, ראשוני.

גזרון

עריכה
  1. מהשורש ב־כ־ר, שמשמעותו "לקחת ראשון", "להעדיף".
  2. שם המנהג נמצא בתורה: ”רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יהוה אֱלֹהֶיךָ“ (שמות כג, פסוק יט). נמצא מוקדם יותר גם (בהטיית שייכות) באמורית (בתעתיק אכדי): bi-ik-ra-ti-ia, שחזור: bikrātī-ya (ביכוריי).‏[1]

צירופים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: ביכורים
  1. Andrew George, Manfred Krebernik, Two Remarkable Vocabularies: Amorite-Akkadian Bilinguals!, Revue d'assyriologie et d'archéologie orientale 116, 2022, p. 128