שבועות

שָׁבוּעוֹת

חג יהודי המהווה אחד משלושת הרגלים והנחגג בו' בסיוון, עם סיום ספירת העומר. לפי המסורת ניתנה התורה בחג זה. בחג נהוג לאכול מאכלי חלב ולהביא ביכורים. מנהג נוסף, שהותקן על־ידי חכמים במאה השלוש־עשרה, הוא תיקון ליל שבועות. כמו כן, בחג מוקראת בבתי־הכנסת מגילת רות.
- בחג השבועות מקבלים התלמידים את חופשתם האחרונה לפני החופש הגדול.
- ”וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַיהוה אֱלֹהֶיךָ“ (דברים טז, פסוק י)
- ”רב אשי אמר: מאי ואכלנו ולדה שלמים בחג דקתני - חג השבועות“ (בבלי, מסכת ראש השנה – דף ו, עמוד ב)

שמו של החג מופיע לראשונה בתורה: ”וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה“ (שמות לד, פסוק כב). השם נובע מכך שהחג חל ביום שבו חולפים שבעה שבועות מהיום הראשון של חג הפסח.

”שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יהוה רֵיקָם“ (דברים טז, פסוק טז)

התאריך העברי המדוייק שבו חל החג אינו נזכר במקרא. בזמן שנהגו לקבוע את לוח השנה על ידי קידוש החודש על פי הראייה, נקבע החג חמישים יום לאחר יום ראשון של פסח, שעשוי היה לחול בה' בסיוון, בו' או בז' בו, בהתאם להיות החודשים ניסן ואייר מלאים או חסרים.