ניסן

נִיסָן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ניסן
הגייה^*	nisan
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות

חודשים עבריים
תשרי • חשוון / רחשוון • כסלו טבת • שבט • אדר • ניסן • אייר סיוון • תמוז • אב/ מנחם אב • אלול

החודש השביעי בלוח השנה העברי, בשנה המתחילה בחודש תשרי, כנהוג מימי בית שני, והחודש הראשון בשנה המתחילה בחודש ניסן, שהיה נהוג בימי בית ראשון. מגיע אחרי אדר, ולפני אייר. בחודש ניסן יש 30 ימים.
- ”בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, הוּא־חֹדֶשׁ נִיסָן, בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לִפְנֵי הָמָן, מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים־עָשָׂר־הוּא־חֹדֶשׁ אֲדָר“ (אסתר ג, פסוק ז)
- ”וַיְהִי בְּחֹדֶשׁ נִיסָן, שְׁנַת עֶשְׂרִים לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ־יַיִן לְפָנָיו; וָאֶשָּׂא אֶת־הַיַּיִן וָאֶתְּנָה לַמֶּלֶךְ, וְלֹא־הָיִיתִי רַע לְפָנָיו“ (נחמיה ב, פסוק א)
- ”עַל שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים הַשְּׁלוּחִין יוֹצְאִין, עַל נִיסָן מִפְּנֵי הַפֶּסַח, עַל אָב מִפְּנֵי הַתַּעֲנִית, עַל אֱלוּל מִפְּנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, עַל תִּשְׁרֵי מִפְּנֵי תַקָּנַת הַמּוֹעֲדוֹת, עַל כִּסְלֵו מִפְּנֵי חֲנֻכָּה, וְעַל אֲדָר מִפְּנֵי הַפּוּרִים.“ (משנה, מסכת ראש השנה – פרק א, משנה ג)
שם פרטי לזכר

גיזרון

מאכדית: Nisannu – החודש הראשון. משמעות המילה באכדית היא "ניצן", הפרי הראשון, ביכורי העץ והשדה (מקביל לשם המקראי ”חֹדֶשׁ הָאָבִיב“ (דברים טז, פסוק א)).^[1] לפי פירוש אחר משמעות המילה באכדית היא: מקדש, קודשים, ולפי זה משמעות השם היא: "חודש הקודשים".^[2]
מקבילה בערבית نيسان (נִיסַאן) – אפריל. בקהילת ביתא ישראל החודש נקרא "ליסן".