איר

אִיָּרעריכה

חודשים עבריים
תשרי • חשוון / מרחשוון • כסלו טבת • שבט • אדר • ניסן • אייר סיוון • תמוז • אב/ מנחם אב • אלול

החודש השמיני בלוח השנה העברי, בשנה המתחילה בחודש תשרי, כנהוג מימי בית שני, והחודש השני בשנה המתחילה בחודש ניסן, שהיה נהוג בימי בית ראשון. מגיע אחרי ניסן, ולפני סיוון.
- ”וּכְשֶׁהָיָה בֵית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, יוֹצְאִין אַף עַל אִיָּר מִפְּנֵי פֶסַח קָטָן.“ (משנה, מסכת ראש השנה – פרק א, משנה ג)
- ”בארבעה שבילין חמה מהלכת ניסן אייר וסיון מהלכת בהרים...“ (בבלי, מסכת פסחים – דף צד, עמוד ב)

במקרא מתועד השם האימפריאלי-בבלי 'אייר' כמקביל לשם המקומי 'זיו': ”בַּשָּׁנָ֨ה הָרְבִיעִ֜ית בְּחֹ֣דֶשׁ זִ֗ו ה֚וּא הַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֔י לִמְלֹ֥ךְ שְׁלֹמֹ֖ה“ (מלכים א׳ ו, פסוק א)
מאכדית: ayaru הוא החודש השני במניין החודשים הבבלי נחשב בתרבות האכדית ל'חודש-התהלוכה', "אור"; אוגריתית: ỉr, "אור יום"; ערבית إيّار (אִיַּאר).
באכדית (מושאלת מן מצרית קדומה: 𓃾) חודש אייר נכתב: 𒌚𒄞, מילולית בהוראת חודש שור (במסורת היהודית מתייחס מזל שור אל חודש אייר)^[^{דרוש מקור}^] .

ערך בוויקיפדיה: אייר

עברית חדשה רשם צורות בקוים נקודות עפ"ר ללא שימוש בצבע
- האמן מאייר עבור העיתון

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

השורש א־ו־ר הוא שורש מגזרת נע"ו/י הנוטה לפי משקל "פָּעֹל".

בבניין קל, בגופים הראשון והשני החולם המלא אחרי פה"פ הופך לחולם חסר בהטיית העבר, כך; אֹרְתִּי, אֹרְנוּ, אֹרְתָּ וכו'...
בבניין קל, בזמן הֶעתיד של צורת הנוכחות והנסתרות, ת' האית"ן תונע בקמץ, כך: תָּאֹרְנָה.