מרחשון
מַרְחֶשְׁוָןעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חשוון |
הגייה* | markheshvan |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | שאילה |
נטיות |
חודשים עבריים |
---|
תשרי • חשוון / מרחשוון • כסלו |
- לשון חז"ל החודש השני בלוח השנה העברי, בשנה המתחילה בחודש תשרי (כנהוג מימי בית שני), והחודש השמיני בשנה המתחילה בחודש ניסן (שהיה נהוג בימי בית ראשון). מגיע אחרי תשרי, ולפני כסלו.
- "בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים" (משנה תענית א ג)
- ”תשרי מרחשון וכסליו - מהלכת בימים כדי ליבש את הנהרות“ (בבלי, מסכת פסחים – דף צד, עמוד ב)
- יש הלומדים מהכתוב בראשית ז' פסוק י"א, כי המבול החל בחודש מרחשוון.
גיזרוןעריכה
- מאכדית: Araḫsamnu, הלחם בסיסים מן arḫu,warḫu – יֶרַח, וכן samāne – שמיני (כאשר מתחילים לספור את החודשים מניסן, חשון הוא החודש השמיני). מכיוון שהאותיות ו' וּ־מ' נהגות שתיהן בעזרת השפתיים, לעתים קורה שהן מתחלפות זו בזו. וכך נוצרו שני חילופים ב"וורחשמן" שהפך ל"מרחשוון": האות ו' במלה הראשונה הוחלפה בשלב כלשהו באות מ', וה־מ' במלה השנייה הוחלפה באות ו'.[1][2] החלפה זו ו↔מ בין עברית↔אכדית מתרחשת גם במילים כִּסְלֵו (מאכדית kislīmu), שְׁוַלְיָה (מאכדית šamallû, ובעברית חדשה: שׁוּלְיָה).
- אטימולוגיה נוספת, בלשון פרסית - מרחש בהוראת רחש + וון בהוראת מים ולפיכך מרחשוון בהוראת 'מבוע מים' אתר "דעת"
מילים נרדפותעריכה
- חשוון
- יֶרַח בּוּל (לשון המקרא)
- תשואן (ביתא ישראל)
תרגוםעריכה
- אנגלית: Marcheshvan Cheshvan
- יידיש: מרחשון، חשוון
- צרפתית: Heshvan
- ערבית: مرحشوان، حشوان (הגייה: מַרְחַשְוַאן, חַשְוַאן)
מידע נוסףעריכה
- בעקבות קריאה מוטעית, כנראה, נקרא החודש ברוב תפוצות ישראל מַר־חֵשְוָן, מה שהביא להתייחסות ל"מר" כאל קידומת, ובסוף הביא להשמטתה. חיתוך זה של השם הביא לסברות שונות לפירושה של הקידומת "מר".
- ככל הנראה, חיתוך השם המקורי הוא מְרַח־שׁוֹן, ובדומה לכך נקרא החודש מְרַח־שְׁוָן בפי יהודי תימן.
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: חשוון |
סימוכיןעריכה
- ↑ ד"ר אבשלום קור, "מוציא לשון - מר גורלו: חשבתם שה'מר' של חודש מרחשוון הוא רק קידומת? תחשבו שוב", במחנה, גליון 39 (3056), ז' במרחשוון התשע"א, 15 באוקטובר, 2010.
- ↑ עלי איתן, "חשוון - מרחשוון". האקדמיה ללשון העברית, לשוננו לעם ט, ע"מ 6-7, תשי"ח.