שׁוּלְיָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שוליה
הגייה* shulya
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ שׁוּלְיוֹת; שׁוּלְיַת־, ר׳ שׁוּלְיוֹת־
 
שוליית אופה
  1. לשון חז"ל אדם הלומד מקצוע, מלאכה וכו' אצל בעל מקצוע או אצל אומן מקצועי.
    • ”עם הכל אדם מיסב ואפילו תלמיד אצל רבו כי תניא ההיא בשוליא דנגרי“ (בבלי, מסכת פסחיםדף קח, עמוד א)
    • "זה שנה וחצי שהוא עובד בתור שוליה בדפוס הפועל־הצעיר." ("דבר", 9 בפברואר 1930, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרוןעריכה

  • משומרית "sahamallu" בתיווך אכדי (המחליף בהגיית מ'- shawallu" ,('w" שָׁוַואלוּ , ובארמית שאולה-"שְׁוָלְיָא".

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: שוליה