טֵבֵתעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא טבת
הגייה* tevet
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות


חודשים עבריים

תשריחשוון / מרחשווןכסלו
טבתשבטאדרניסןאייר
סיווןתמוזאב/ מנחם אבאלול

  1. החודש הרביעי בלוח השנה העברי, בשנה המתחילה בחודש תשרי, כנהוג מימי בית שני, והחודש העשירי בשנה המתחילה בחודש ניסן, שהיה נהוג בימי בית ראשון. מגיע אחרי כסלו, ולפני שבט. בחודש טבת 29 יום. מקביל בערך לחודשים דצמבר וינואר בלוח השנה הלועזי.
    • ”וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל־הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶל־בֵּית מַלְכוּתוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא־חֹדֶשׁ טֵבֵת־בִּשְׁנַת־שֶׁבַע לְמַלְכוּתוֹ.“ (אסתר ב, פסוק טז)

גיזרוןעריכה

  • באכדית : 'חודש-𒀊', בהגיית 'אַפְּטֻ' aptu, abtu . מילולית, בהוראת חודש 'אַבֹת-קדמונים'
  • מאכדית: Ṭebētu. שם זה גזור מהשורש האכדי המקביל לט־ב־ע העברי, והוא ניתן כנראה לחודש בעקבות הגשמים והבוץ העמוק המאפיינים אותו.

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

  • ערבית: طيبيت‏‏‏‏ (הגייה: טִיבִּית)

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: טבת