אדר

אֲדָר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אדר
הגייה*	adar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות

1. החודש השישי בלוח השנה העברי, בשנה המתחילה בחודש תשרי, כנהוג מימי בית שני; והחודש השנים־עשר, והאחרון, בשנה המתחילה בחודש ניסן, שהיה נהוג בימי בית ראשון. בחודש אדר 29 ימים. בשנה מעוברת נוסף חודש לפניו, בן 30 יום – אדר א'.

   • ”בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא חֹדֶשׁ נִיסָן בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לִפְנֵי הָמָן מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר“ (אסתר ג, פסוק ז).
   • ”וְשֵׁיצִיא בַּיְתָה דְנָה עַד יוֹם תְּלָתָה לִירַח אֲדָר דִּי הִיא שְׁנַת שֵׁת לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא“ (עזרא ו, פסוק טו)
   • ”כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה - כך משנכנס אדר מרבין בשמחה“ (בבלי, מסכת תענית – דף כט, עמוד א)
   • בי"ד באדר חוגגים את חג פורים.
   • ז' באדר הוא יום הולדתו ויום פטירתו של משה רבנו.

2. שם פרטי לזכר ולנקבה

   • ”וַיִּהְיוּ בָנִים לְבָלַע אַדָּר וְגֵרָא וַאֲבִיהוּד“ (דברי הימים א׳ ח, פסוק ג).

גיזרון

• שומרית אדר adar , בהוראת "מן המבחר והמבוקש".
• אכדית-עתיקה כשם תואר: ( אדר ảdru) , בהוראת - מרהיב,איכותי . ברובד אכדית תיכונה החל לשמש כשם עצם 𒊺 : אדרוֻ "addaru". הצירוף "בית אדרי" ("bīt -adri") - בהוראת אסם.

הביטוי "אדר ט'קבם" "adr ṯqbm" ט'קבם -מתייחס לחלק האיכותי של מילה (עץ) .

• נגזרת אכדית של "ảdr" adāru – אדר בתוספת הסופית (u - לציון שלילה) , "צֵל",חשוך,אפרורי יתכן רמז לצל העננים המופיעים בחודש אדר (באסקית, אדַּר addar בהוראת שטן) . מופיע במכתבי אהבה בבליים, ציטוט: "u₂ul iadara mu- ši u urri" פירוש - "עגמומיים מערב ועד בקר" . נגזרת בבלית נוספת היא תיבת "אַדְרִישׁ" adriš במשמעות ראות חלקית או מעומעמת . בבלית יהודית תיבה זו תיארה מצב רוח -אפרורי , מאוחר יותר באשורית חדשה adriš הוא טקסטיל בצבע כהה.. במסורת האשורית - בבלית, "אדרו" ייצג את המלאך שאלתיאל ששמו מופיע על קערות השבעה שנמצאו לאורך נהר הפרת .
• ארמית - ʔdrʔ אדרא - גרן . ערבית: أذار (אַדַ'אר) – מרץ.

צירופים

• אדר ראשון
• אדר שני

תרגום

• אנגלית: Adar‏‏‏‏
• ערבית: أذار‏‏‏‏ (הגייה: אַדַ'אר)

ראו גם

• א"א
• א"ב
• אד"ר
• אד"ש

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: אדר

• אילון גלעד, "מהשפה פנימה: מדוע נקראים החודשים העבריים בשמותיהם?". "הארץ", 8 באוקטובר 2016.
• האקדמיה ללשון העברית, "חודשי השנה העברית", כתבה אסתר הבר, 8 בספטמבר 2015.

אֵדֶר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אדר
הגייה*	eder
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־ד־ר
דרך תצורה
נטיות	ר׳ אֲדָרִים

1. לשון חז"ל פוחלץ; עור אשר הופשט מבעל־חיים ומולא בחומר כלשהו לצורך הדגמה בעת לימוד או לקישוט.

   • "אדרא דרא דתיבנא." (ירושלמי מעשר שני ד ו)

גיזרון

• ארמית גלילית "אדרא" בהוראת - פרווה
• תרגום השבעים - דֹורֲה δορά במשמעות עור, פשיטת עור.
• מארמית: אדרא, מהמשתמע מתרגום השבעים ומן הפשיטתא(התרגום הסורי הקדום) - "אדר " הוא עור .

נגזרת של המילה "אדר" היא האדרת שמשמשת לכסות הגוף .

פרשנים מפרשים

• רש"י פירש "אדר" - "לבוש תפארת", כי היא מהווה שלל יקר במלחמה.

מילים נרדפות

• פוחלץ

תרגום

• אנגלית: stuffed animal‏‏‏‏, hide‏‏‏‏

אֶדֶר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אדר
הגייה*	eder
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־ד־ר
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ אֲדָרִים

עלי אדר בשלכת

1. עץ ממשפחת הסבונניים שעליו ופרחיו בצבע ירוק־צהוב.

   • ”בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו (ישעיהו מא, פסוק יט) ברוש ברתא תדהר אדרא ותאשור פיקסינה“ (ירושלמי, מסכת כתובות – פרק ז, הלכה ט)

גיזרון

1. מארמית: אדרא. במקור שימשה המילה לתיאור עץ התִּדְהָר, אחד ממיני הארז, אולם כיום היא מתארת עץ אחר.

תרגום

• אנגלית: maple‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: אדר (עץ)

טקסונומיה בוויקימינים: Acer

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אדר