אדר
אֲדָרעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אדר |
הגייה* | adar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
חודשים עבריים |
---|
תשרי • חשוון / מרחשוון • כסלו |
- החודש השישי בלוח השנה העברי, בשנה המתחילה בחודש תשרי, כנהוג מימי בית שני; והחודש השנים־עשר, והאחרון, בשנה המתחילה בחודש ניסן, שהיה נהוג בימי בית ראשון. בחודש אדר 29 ימים. בשנה מעוברת נוסף חודש לפניו, בן 30 יום – אדר א'.
- ”בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא חֹדֶשׁ נִיסָן בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לִפְנֵי הָמָן מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר“ (אסתר ג, פסוק ז).
- ”וְשֵׁיצִיא בַּיְתָה דְנָה עַד יוֹם תְּלָתָה לִירַח אֲדָר דִּי הִיא שְׁנַת שֵׁת לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא“ (עזרא ו, פסוק טו)
- ”כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה - כך משנכנס אדר מרבין בשמחה“ (בבלי, מסכת תענית – דף כט, עמוד א)
- בי"ד באדר חוגגים את חג פורים.
- ז' באדר הוא יום הולדתו ויום פטירתו של משה רבנו.
- שם פרטי לזכר ולנקבה
- ”וַיִּהְיוּ בָנִים לְבָלַע אַדָּר וְגֵרָא וַאֲבִיהוּד“ (דברי הימים א׳ ח, פסוק ג).
גיזרוןעריכה
- שומרית אדר adar , בהוראת "מן המבחר והמבוקש"[1].
- אכדית-עתיקה כשם תואר: ( אדר ảdru) , בהוראת - מרהיב,איכותי . ברובד אכדית תיכונה החל לשמש כשם עצם 𒊺 : אדרוֻ "addaru". הצירוף "בית אדרי" ("bīt -adri") - בהוראת אסם.
- נגזרת אכדית של "ảdr" adāru – אדר בתוספת הסופית (u - לציון שלילה) , "צֵל",חשוך,אפרורי יתכן רמז לצל העננים המופיעים בחודש אדר (באסקית, אדַּר addar בהוראת שטן) . מופיע במכתבי אהבה בבליים, ציטוט: "u₂ul iadara mu- ši u urri" פירוש - "עגמומיים מערב ועד בקר" . נגזרת בבלית נוספת היא תיבת "אַדְרִישׁ" adriš במשמעות ראות חלקית או מעומעמת . בבלית יהודית תיבה זו תיארה מצב רוח -אפרורי , מאוחר יותר באשורית חדשה adriš הוא טקסטיל בצבע כהה.[3]. במסורת האשורית - בבלית, "אדרו" ייצג את המלאך שאלתיאל ששמו מופיע על קערות השבעה שנמצאו לאורך נהר הפרת [4].
- ארמית - ʔdrʔ אדרא - גרן [5] . ערבית: أذار (אַדַ'אר) – מרץ.
צירופיםעריכה
תרגוםעריכה
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: אדר |
- אילון גלעד, "מהשפה פנימה: מדוע נקראים החודשים העבריים בשמותיהם?". "הארץ", 8 באוקטובר 2016.
- האקדמיה ללשון העברית, "חודשי השנה העברית", כתבה אסתר הבר, 8 בספטמבר 2015.
סימוכיןעריכה
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition" - Brill Academic Publishers" ;2003,עמ' 21
- ↑ ראה שם
- ↑ 2000, "A Concise Dictionary of Akkadian" - Jeremy A. Black, A. R. George, J. N. Postgate עמ' 4
- ↑ "gustav davidson ,1967 "A Dictionary of Angels including the fallen angel
- ↑ ראה שם
אֵדֶרעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אדר |
הגייה* | eder |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־ד־ר |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ אֲדָרִים |
- לשון חז"ל פוחלץ; עור אשר הופשט מבעל־חיים ומולא בחומר כלשהו לצורך הדגמה בעת לימוד או לקישוט.
- "אדרא דרא דתיבנא." (ירושלמי מעשר שני ד ו)
גיזרוןעריכה
- ארמית גלילית "אדרא" בהוראת - פרווה
- תרגום השבעים - דֹורֲה δορά במשמעות עור, פשיטת עור.
- מארמית: אדרא, מהמשתמע מתרגום השבעים ומן הפשיטתא(התרגום הסורי הקדום) - "אדר " הוא עור .
- נגזרת של המילה "אדר" היא האדרת שמשמשת לכסות הגוף .
פרשנים מפרשיםעריכה
- רש"י פירש "אדר" - "לבוש תפארת", כי היא מהווה שלל יקר במלחמה.
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: stuffed animal, hide
אֶדֶרעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אדר |
הגייה* | eder |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־ד־ר |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ אֲדָרִים |
- עץ ממשפחת הסבונניים שעליו ופרחיו בצבע ירוק־צהוב.
- ”בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו (ישעיהו מא, פסוק יט) ברוש ברתא תדהר אדרא ותאשור פיקסינה“ (ירושלמי, מסכת כתובות – פרק ז, הלכה ט)
גיזרוןעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: maple
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: אדר (עץ) |
טקסונומיה בוויקימינים: Acer |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אדר |