תַּמּוּז

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תמוז
הגייה* tamuz
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה משקל קַטּוּל
נטיות
חודשים עבריים

תשריחשון / מרחשוןכסלו
טבתשבטאדרניסןאיר
סיוןתמוזאב/ מנחם אבאלול

  1. בהשאלה מן (2): החודש העשירי בלוח השנה העברי, בשנה המתחילה בחודש תשרי, כנהוג מימי בית שני, והחודש הרביעי בשנה המתחילה בחודש ניסן, שהיה נהוג בימי בית ראשון. מגיע אחרי סיוון, ולפני אב. בחודש תמוז 29 יום.
    • ”חֲמִשָּׁה דְבָרִים אֵרְעוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז וַחֲמִשָּׁה בְּתִשְׁעָה בְאָב. בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, וּבָטַל הַתָּמִיד, וְהָבְקְעָה הָעִיר, וְשָׂרַף אַפָּסְטְמוֹס אֶת התּוֹרָה, וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל.“ (משנה, מסכת תעניתפרק ד, משנה ו)
    • "בְּאִיָּר הַכֹּל צָמַח, וּ/בְסִיוָן הִבְכִּיר / בְּתַמּוּז וְאָב שָׂמַחְנוּ / אַחַר קָצִיר." (שנים עשר ירחים , מאת נעמי שמר)
  2. אל הפריון במיתולוגיה הבבלית.
    • ”וַיָּבֵא אֹתִי אֶל פֶּתַח שַׁעַר בֵּית יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁר אֶל הַצָּפוֹנָה וְהִנֵּה שָׁם הַנָּשִׁים ישְׁבוֹת מְבַכּוֹת אֶת הַתַּמּוּז.“ (יחזקאל ח, פסוק יד)

גיזרון

עריכה
  1. מקבילה באכדית: Duʾūzu; ובערבית: تمّوز (תַמּוּז) – יולי.
  2. משומרית: Dumuzid 𒌉𒍣 – הבן הנאמן. ע"פ המיתולגיה השומרית אל זה מת כל שנה בקיץ, וירידתו שאולה מסומלת ע"י הפלחן המתואר בפסוק לעיל. הסיפור מקביל לסיפורים על פרספונה ואדוניס במיתולוגיה היוונית.
”וַיָּבֵ֣א אֹתִ֗י אֶל־פֶּ֙תַח֙ שַׁ֣עַר בֵּית־יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֖ר אֶל־הַצָּפ֑וֹנָה וְהִנֵּה־שָׁם֙ הַנָּשִׁ֣ים יֹשְׁב֔וֹת מְבַכּ֖וֹת אֶת־הַתַּמּֽוּז“ (יחזקאל ח, פסוק יד) -בעל הערוך הפרסי שלמה בן שמואל מוסר כי נשותיהם העקרות של ההגראים-בני ישמעאל, והכתים היו יושבות בהיכלות ושוכבות שם למען תהיינה נפקדות (שגולות). זנון מצידון המתווכח עם רבי עקיבא מוסר אודות חולים שהובאו או נכנסו לבית עבודת הגילולים (=ג-ל-ג-ל, אורגיה) שלהם כשהם חולים ויוצאים כשהם בריאים לגמרי. סטרבוקס מוסר על יהודים בארץ ומחוצה לה המגיעים לירושלים שוהים בבית המקדש בכדי שתשרה עליהם רוח ה' או כוח הנבואה. לפי בעלי האגדה - ”"וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה'"“ (בראשית רבה, פרשה סג, סימן ו) מרמז שאם האומה - שרה, הלכה לבית מדרשם בכדי "להתפלל" שם.
בהשראת סיפור חנה, נהוג היה בימי הביניים שהאריסים שלקחו את שדות הכנסייה חויבו בהעמדת פירות לבנות במספר הדרוש להזנת העקרות הבאות להתפלל, בסדר התפילה לנוצרים מזכירים את ספור חנה עד שמיסה למען הנשים העקרות הותקנה (Missa pro sterilitate mulierum). הרב מנשה סתהון מארם צובה מזכיר כי גם בימיו עקרים ועקרות ישבו בבתי כנסיות או להיכל ושהו שם כל הלילה מתוך אמונה שחוליים ירפא [1].

תרגום

עריכה
  • אנגלית: Tammuz‏‏‏‏
  • ערבית: تمّوز‏‏‏‏ (הגייה: תַמּוּז)

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: תמוז
  טקסט בוויקיטקסט: תמוז (קטגוריה)

הערת שוליים

עריכה
  1. אברהם מרמרשטיין / מנהגים קדומים בארץ ישראל, ציון: מאסף החברה הא״י להיסטוריה ואתנוגרפיה, Vol. 2 (תרפ"ז), עמ' 19-18