תמוז

תַּמּוּזעריכה

חודשים עבריים
תשרי • חשוון / מרחשוון • כסלו טבת • שבט • אדר • ניסן • אייר סיוון • תמוז • אב/ מנחם אב • אלול

החודש העשירי בלוח השנה העברי, בשנה המתחילה בחודש תשרי, כנהוג מימי בית שני, והחודש הרביעי בשנה המתחילה בחודש ניסן, שהיה נהוג בימי בית ראשון. מגיע אחרי סיוון, ולפני אב. בחודש תמוז 29 יום.
- ”חֲמִשָּׁה דְבָרִים אֵרְעוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז וַחֲמִשָּׁה בְּתִשְׁעָה בְאָב. בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, וּבָטַל הַתָּמִיד, וְהָבְקְעָה הָעִיר, וְשָׂרַף אַפָּסְטְמוֹס אֶת התּוֹרָה, וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל.“ (משנה, מסכת תענית – פרק ד, משנה ו)
- "בְּאִיָּר הַכֹּל צָמַח, וּ/בְסִיוָן הִבְכִּיר / בְּתַמּוּז וְאָב שָׂמַחְנוּ / אַחַר קָצִיר." (שנים עשר ירחים, מאת נעמי שמר)
אל הפריון במיתולוגיה הבבלית.
- ”וַיָּבֵא אֹתִי אֶל פֶּתַח שַׁעַר בֵּית יְדוָד אֲשֶׁר אֶל הַצָּפוֹנָה וְהִנֵּה שָׁם הַנָּשִׁים ישְׁבוֹת מְבַכּוֹת אֶת הַתַּמּוּז.“ (יחזקאל ח, פסוק יד)

במקרא המילה מופיעה פעם אחת בלבד כנראה כשם אליל. בלשון חז"ל שם החודש.
משומרית: Dumuzid 𒌉𒍣 שמו של אליל בבלי שהופקד על המזון והצומח, פירוש מילולי של השם דומוזיד : 'הבן הנאמן' או הבן האמיתי . ע"פ המיתולגיה השומרית אל זה מת כל שנה בקיץ, וירידתו שאולה מסומנת ומסומלת ע"י הפלחן המתואר בפסוק לעיל. הסיפור מקביל לסיפורים על פרספונה ואדוניס במיתולוגיה היוונית. מקבילה בערבית: تمّوز (תַמּוּז) – יולי. על גבי מטבע שנמצאה בראס שמרה (אוגרית) נמצאה ההטבעה - "mhd btmwz" , בהוראת: מן ה-'אחד בתמוז'.
אכדית,בבלית - הוא החודש הרביעי (למניינם), בהגיית: דֻאֻזֻ Duʾūzu או dûzu

ערך בוויקיפדיה: תמוז

טקסט בוויקיטקסט: תמוז (קטגוריה)