נצן

(הופנה מהדף ניצן)

נִצָּןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ניצן
הגייה* nitsan
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־צ־ץ בגזרת הכפולים
דרך תצורה משקל קִטְלָן
נצה + ־ָן
נטיות ר׳ נִצָּנִים; נִצַּן־, ר׳ נִצָּנֵי־
 
ניצנים
  1. נקודה בגבעול, ממנה יתפתח גבעול, עלה או פרח חדש.
    • הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ; וְקוֹל הַתּוֹר, נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ“ (שיר השירים ב, פסוק יב)
    • " היוצא לשדות או לגנות ביומי ניסן וראה אילנות פורחות וניצנים עולים מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ונאות כדי ליהנות בהן בני אדם" (רמב"ם הלכות ברכות י יג)
  2. בהשאלה: התחלה של תהליך כלשהו.
    • לאחר משבר ארוך אנו רואים ניצנים של התאוששות.
  3. שם פרטי לזכר ולנקבה.

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא.
  • נהוג לראות במילה המקראית ניצנים ריבוי כפול: צורן הריבוי האכדי ־ָן וצורן הריבוי העברי ־ִים. מכאן נגזרה לאחחור צורת היחיד נִצָּן, באותה משמעות של המילים המקראיות נֵץ, נִצָּה.[1]

מילים נרדפותעריכה

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

  • איטלקית: boccio‏‏‏‏
  • אנגלית: bud‏‏‏‏
  • אספרנטו: burĝono‏‏‏‏
  • גרמנית: Knospe‏‏‏‏
  • הונגרית: bimbó‏‏‏‏
  • יוונית: οφθαλμός‏‏‏‏ (תעתיק: ofthalmós)
  • יפנית: ‏, つぼみ‏‏‏‏ (תעתיק: tsubomi)
  • נורווגית: knopp‏‏‏‏
  • ספרדית: brote‏‏‏‏
  • ערבית: نَوْر‏‏‏‏
  • פולנית: pączek‏‏‏‏
  • פרסית: غنچه‎‎‏‏‏‏
  • צ'כית: pupen‏‏‏‏
  • צרפתית: bouton‏‏‏‏
  • רוסית: бутон‏‏‏‏ (תעתיק: butón)

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: ניצן
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נצן

הערות שולייםעריכה

  1.   מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית: מילים לחמישה־עשר בשבט.