נָצָה א עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נצה
שורש וגזרה נ־צ־י/ה א, גזרת נל"י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא נִתְמוֹטֵט וְנֶחֱרַב, הוּסַב לוֹ נֶזֶק קָשֶׁה עַד יְסוֹד.

גיזרון עריכה

  • פועל מקראי, מופיע פעם אחת בספר ירמיה (בבניין קל).

מילים נרדפות עריכה

ראו גם עריכה

נָצָה ב עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נצה
שורש וגזרה נ־צ־י/ה ב, גזרת נל"י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. רִחֵף וְנָדַד לוֹ, הִתְקַדֵּם וְסָר הַלְאָה בְּטִיסָה.
    • ”סוּרוּ טָמֵא קָרְאוּ לָמוֹ, סוּרוּ סוּרוּ אַל תִּגָּעוּ-כִּי נָצוּ, גַּם נָעוּ...“ (איכה ד, פסוק טו)
    • "הָהּ! קִנְּךָ מְשֻׁלָּח, גּוֹזָלֶיךָ נָעוּ נָצוּ/ נָגֹזּוּ כַצֵּל כֻּלָּם בֵּין הָעֵצִים הַגְּבֹהִים." ח"נ ביאליק, "עַל סַף בֵּית-הַמִּדְרָשׁ"
    • "על אבנים וגלים נִצִּים [...] אלה נמו שנתם ואלה נָצוּ גם נָעוּ כה וכה." מנדלי מוכר ספרים, "תולדות הטבע", חלק ג'

גיזרון עריכה

  • פועל מקראי, מקביל במשמעו למופע יחיד במקרא מהשורש נצ"א[1], קרוב גם אל המילה "נוֹצָה", וכן בארמית: נְצָא- במשמע זה.

מילים נרדפות עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ”תְּנוּ-צִיץ לְמוֹאָב, כִּי נָצֹא תֵּצֵא“ (ירמיהו מח, פסוק ט)

נָצָה ג עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נצה
שורש וגזרה נ־צ־י/ה ג, גזרת נל"י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. [פיוטי] נדיר נִהֵל קְטָטָה וּמַאֲבָק, הִתְגּוֹשֵׁשׁ עִם-.
    • "שֶׁבַח מפרק הרים פָּצים/ תבור וְכַרמל נוֹצִים..." שלמה סולימן, "סדרי דיברין לשבועות", "צים באור תלתלי עקצים"

גיזרון עריכה

  • פועל מקראי, מקבילה גם בארמית: נְצָא- במשמע הזה.

מילים נרדפות עריכה

ראו גם עריכה

נִצָּה א עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ניצה
שורש וגזרה נ־צ־י/ה א, גזרת נל"י/ה
בניין נִפְעַל
  1. לשון המקרא נִתְמוֹטֵט וְנֶחֱרַב, הוּסַב לוֹ נֶזֶק קָשֶׁה עַד יְסוֹד, וּמִזֶּה: נֶהְפַּךְ שׁוֹמֵם וָרֵיק.
    • ”...עָרָיו נִצְּתוּ מִבְּלִי יֹשֵׁב“ (ירמיהו ב, פסוק טו)
    • ”...עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ, נִצְּתָה כַמִּדְבָּר מִבְּלִי עֹבֵר“ (ירמיהו ט, פסוק יא)
    • "ראה מחנות הרבה לאלפים על אבנים וגלים נִצִּים ועל הַחוֹמוֹת הַהֲרוּסוֹת..." מנדלי מוכר ספרים, "תולדות הטבע", חלק ג'

גיזרון עריכה

  • פועל מקראי.

מילים נרדפות עריכה

ראו גם עריכה

נִצָּה ב עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ניצה
שורש וגזרה נ־צ־י/ה ג, גזרת נל"י/ה
בניין פִּעֵל
  1. נדיר נִהֵל מְרִיבָה וּקְטָטָה, הִתְגּוֹשֵׁשׁ עִם-.
    • "לרע רצים ולאיד דָּצִים/ מְדָנִים בין אחים מְנַצִּים..." אלעזר הקליר, "סדרי דיברין לשבועות", "אתו מצוות וחוקים"

גיזרון עריכה

  • מן המקרא, וראה עוד לעיל.

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ראו גם עריכה

נִצָּה ג עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ניצה
שורש וגזרה נ־צ־י/ה ג, גזרת נל"י/ה
בניין נִפְעַל
  1. נִהֵל קְטָטָה וּמַאֲבָק, הִתְגּוֹשֵׁשׁ עִם.
    • ”כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים יַחְדָּו, אִישׁ וְאָחִיו...“ (דברים כה, פסוק יא)
    • "ואנוכי מְצאתים (את העכברים) פעמים רבות בשדות, והנה הם נִצִּים וְנִלְחָמִים..." מנדלי מוכר ספרים, "תולדות הטבע", חלק א'
    • "וידין באמת דִּינֵי נפשות, אשר היו תמול רָבוֹת וְנִצּוֹת..." יצחק אבן עזרא, "יליד ימים"

גיזרון עריכה

  • מן המקרא, וראה עוד לעיל.

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

ראו גם עריכה

נִצָּה ד עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ניצה
הגייה* nitsa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש נ־צ־ץ ב
דרך תצורה משקל קִטְלָה
נטיות ר': נִצּוֹת, נ"י: נִצַּת־, נ"ר: נִצּוֹת־, כ': נִצָּתִי, נִצָּתוֹ, נִצָּתָהּ; נִצּוֹתֶיהָ
  1. מְקוֹר הִתְפַּתְּחוּת הַפְּרִי אוֹ הַיָּרָק בַּצֶּמַח אַחַר נָשַׁר הַפֶּרַח, תְּחִלַּת הִתְהַוּוּת הַפְּרִי אוֹ הַיָּרָק.
    • ”וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם, וְהִוא כְפֹרַחַת; עָלְתָה נִצָּהּ, הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים.“ (בראשית מ, פסוק י)
    • ”כִּי לִפְנֵי קָצִיר כְּתָם פֶּרַח, וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה...“ (ישעיהו יח, פסוק ה)
    • ”יַחְמֹם כַּגֶּפֶן בִּסְרוֹ; וְיַשְׁלֵךְ כַּזַּיִת נִצָּתוֹ.“ (איוב טו, פסוק לג)
  2. שֵׁם פְּרָטִי לִנְקֵבָה.

מילים נרדפות עריכה

ראו גם עריכה