נצה
נָצָה א
עריכהניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | נצה |
שורש וגזרה | נ־צ־י/ה א, גזרת נל"י/ה |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא נִתְמוֹטֵט וְנֶחֱרַב, הוּסַב לוֹ נֶזֶק קָשֶׁה עַד יְסוֹד.
גיזרון
עריכה- פועל מקראי, מופיע פעם אחת בספר ירמיה (בבניין קל).
מילים נרדפות
עריכהראו גם
עריכהנָצָה ב
עריכהניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | נצה |
שורש וגזרה | נ־צ־י/ה ב, גזרת נל"י/ה |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- רִחֵף וְנָדַד לוֹ, הִתְקַדֵּם וְסָר הַלְאָה בְּטִיסָה.
- ”סוּרוּ טָמֵא קָרְאוּ לָמוֹ, סוּרוּ סוּרוּ אַל תִּגָּעוּ-כִּי נָצוּ, גַּם נָעוּ...“ (איכה ד, פסוק טו)
- "הָהּ! קִנְּךָ מְשֻׁלָּח, גּוֹזָלֶיךָ נָעוּ נָצוּ/ נָגֹזּוּ כַצֵּל כֻּלָּם בֵּין הָעֵצִים הַגְּבֹהִים." ח"נ ביאליק, "עַל סַף בֵּית-הַמִּדְרָשׁ"
- "על אבנים וגלים נִצִּים [...] אלה נמו שנתם ואלה נָצוּ גם נָעוּ כה וכה." מנדלי מוכר ספרים, "תולדות הטבע", חלק ג'
גיזרון
עריכה- פועל מקראי, מקביל במשמעו למופע יחיד במקרא מהשורש נצ"א[1], קרוב גם אל המילה "נוֹצָה", וכן בארמית: נְצָא- במשמע זה.
מילים נרדפות
עריכההערות שוליים
עריכהנָצָה ג
עריכהניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | נצה |
שורש וגזרה | נ־צ־י/ה ג, גזרת נל"י/ה |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- [פיוטי] נדיר נִהֵל קְטָטָה וּמַאֲבָק, הִתְגּוֹשֵׁשׁ עִם-.
- "שֶׁבַח מפרק הרים פָּצים/ תבור וְכַרמל נוֹצִים..." שלמה סולימן, "סדרי דיברין לשבועות", "צים באור תלתלי עקצים"
גיזרון
עריכה- פועל מקראי, מקבילה גם בארמית: נְצָא- במשמע הזה. ראו גם מצה.
מילים נרדפות
עריכהראו גם
עריכהנִצָּה א
עריכהניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | ניצה |
שורש וגזרה | נ־צ־י/ה א, גזרת נל"י/ה |
בניין | נִפְעַל |
- לשון המקרא נִתְמוֹטֵט וְנֶחֱרַב, הוּסַב לוֹ נֶזֶק קָשֶׁה עַד יְסוֹד, וּמִזֶּה: נֶהְפַּךְ שׁוֹמֵם וָרֵיק.
- ”...עָרָיו נִצְּתוּ מִבְּלִי יֹשֵׁב“ (ירמיהו ב, פסוק טו)
- ”...עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ, נִצְּתָה כַמִּדְבָּר מִבְּלִי עֹבֵר“ (ירמיהו ט, פסוק יא)
- "ראה מחנות הרבה לאלפים על אבנים וגלים נִצִּים ועל הַחוֹמוֹת הַהֲרוּסוֹת..." מנדלי מוכר ספרים, "תולדות הטבע", חלק ג'
גיזרון
עריכה- פועל מקראי.
מילים נרדפות
עריכהראו גם
עריכהנִצָּה ב
עריכהניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | ניצה |
שורש וגזרה | נ־צ־י/ה ג, גזרת נל"י/ה |
בניין | פִּעֵל |
- נדיר נִהֵל מְרִיבָה וּקְטָטָה, הִתְגּוֹשֵׁשׁ עִם-.
- "לרע רצים ולאיד דָּצִים/ מְדָנִים בין אחים מְנַצִּים..." אלעזר הקליר, "סדרי דיברין לשבועות", "אתו מצוות וחוקים"
גיזרון
עריכה- מן המקרא, וראה עוד לעיל.
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהראו גם
עריכהנִצָּה ג
עריכהניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | ניצה |
שורש וגזרה | נ־צ־י/ה ג, גזרת נל"י/ה |
בניין | נִפְעַל |
- נִהֵל קְטָטָה וּמַאֲבָק, הִתְגּוֹשֵׁשׁ עִם.
- ”כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים יַחְדָּו, אִישׁ וְאָחִיו...“ (דברים כה, פסוק יא)
- "ואנוכי מְצאתים (את העכברים) פעמים רבות בשדות, והנה הם נִצִּים וְנִלְחָמִים..." מנדלי מוכר ספרים, "תולדות הטבע", חלק א'
- "וידין באמת דִּינֵי נפשות, אשר היו תמול רָבוֹת וְנִצּוֹת..." יצחק אבן עזרא, "יליד ימים"
גיזרון
עריכה- מן המקרא, וראה עוד לעיל.
מילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהראו גם
עריכהנִצָּה ד
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | ניצה |
הגייה* | nitsa |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | נ־צ־ץ ב |
דרך תצורה | משקל קִטְלָה |
נטיות | ר': נִצּוֹת, נ"י: נִצַּת־, נ"ר: נִצּוֹת־, כ': נִצָּתִי, נִצָּתוֹ, נִצָּתָהּ; נִצּוֹתֶיהָ |
- מְקוֹר הִתְפַּתְּחוּת הַפְּרִי אוֹ הַיָּרָק בַּצֶּמַח אַחַר נָשַׁר הַפֶּרַח, תְּחִלַּת הִתְהַוּוּת הַפְּרִי אוֹ הַיָּרָק.
- שֵׁם פְּרָטִי לִנְקֵבָה.
- "ניצה / בחלון חדרי הציצה, / את חושי הקיצה, / ופתאום... זרועות וצווארים" (סוף עונת התפוזים, מאת מאיר אריאל)