הִתְמוֹטֵט עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא התמוטט
שורש וגזרה מ־ו־ט
בניין הִתְפַּעֵל
  1. התפרק ונהרס.
  2. אדם אשר קרס מסיבה בריאותית או שלקה בשבר נפשי.
    • ”כמה יממות לאחר שנטש את תפקידיו בארץ והפליג באניה למקום מרגוע, כדי להחליף כוח ולחזור לעבודתו – התמוטט החסון הזה. מאמצי גוף ונפש כבירים כילו את כוחו. עול, שאין כמוהו לכובד ולאחריות, ערער את בריאותו.“ (אליעזר קפלן, מאת ישראל כהן, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון עריכה

  • המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

  • אנגלית: collapse‏‏‏‏
  • ערבית: إنهار‏‏‏‏ (תעתיק: אִנְהָארַ)

ראו גם עריכה