יום תרועה

יוֹם תְּרוּעָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יום תרועה
הגייה* yom tru'a
חלק דיבר צרף
מין זכר
שורש ר־ו־ע
דרך תצורה
נטיות
  1. יהדות מועד החל בא' בתשרי. ביהדות הרבנית, המושג נרדף לראש השנה.
    • "ויבוא יום תרועה של שנת ה' אלפים [...] ויתקעו בני־ישראל בשופר." ("על המשיח", מיכה יוסף ברדיצ'בסקי)
    • "כתוב אחד אומר יום תרועה וכתוב אחר אומר זכרון תרועה הא כיצד בשעה שהוא חל בחול יום תרועה בשעה שהוא חל בשבת זכרון תרועה" (תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק ד', הלכה א')
    • "ר' אליעזר אומר: שופר וכל מכשירין דוחין את השבת, שנאמר: "יום תרועה יהיה לכם" (במדבר כט, א), ואפילו בשבת" (ילקוט שמעוני, פרשת פנחס, רמז תשפ"ב)

גיזרוןעריכה

  • מקור השם במקרא: "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם" (במדבר כט, א). לפי לוח השנה המקראי, הפותח בניסן, החודש השביעי הוא תשרי; לפי לוח השנה הפותח בתשרי, היום הראשון בתשרי הוא ראש השנה, ולכן לפי לוח זה יום תרועה הוא גם ראש השנה.

מילים נרדפותעריכה

מידע נוסףעריכה

  • ביהדות הקראית נהוג לוח השנה המקראי הפותח בניסן, וא' בתשרי הוא יום באמצע השנה ולא בתחילתה. לפיכך, אין למועד מעמד של ראש שנה, ולכן הקראים מכנים אותו אך ורק בשמו המקראי, יום תרועה.

ראו גםעריכה


השורש רוע

השורש ר־ו־ע הוא שורש מגזרת נעו"י.

נטיות הפעליםעריכה

ר־ו־ע עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל
הִפְעִיל הֵרִיעַ מֵרִיעַ יָרִיעַ הָרַע לְהָרִיעַ
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל רוֹעֵעַ מְרוֹעֵעַ יְרוֹעֵעַ רוֹעֵעַ לְרוֹעֵעַ
פֻּעַל רוֹעַע מְרוֹעָע יְרוֹעַע -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְרוֹעֵעַ מִתְרוֹעֵעַ יִתְרוֹעֵעַ הִתְרוֹעֵעַ לְהִתְרוֹעֵעַ

ראו גםעריכה