תְּרוּעָה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תרועה
הגייה* tru׳a
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ר־ו־ע
דרך תצורה משקל תְּקוּלָה
נטיות תְּרוּעַת־; ר׳ תְּרוּעוֹת
  1. לשון המקרא קול התרגשות וצהלה.
    • ”וַיְהִי כְּבוֹא אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה אֶל־הַמַּחֲנֶה וַיָּרִעוּ כָל־יִשְׂרָאֵל תְּרוּעָה גְדוֹלָה וַתֵּהֹם הָאָרֶץ“ (שמואל א׳ ד, פסוק ה)
    • ”עַד-יְמַלֵּה שְׂחוֹק פִּיךָ וּשְׂפָתֶיךָ תְרוּעָה (איוב ח, פסוק כא)
  2. לשון המקרא צליל כלי נשיפה, על פי רוב של חצוצרה או שופר, פעמים רבות לצורך עירור הקהל למלחמה, לתשובה וכיוצא באלה.
    • ”עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה יְהֹוָה בְּקוֹל שׁוֹפָר“ (תהלים מז, פסוק ו)
    • היצירה נפתחת בתרועת חצוצרות, ולאחריה צלילי כינור.
    • במהלך הורדת הדגל לחצי התורן מושמעת תרועת אבל.
  3. לשון חז"ל אקורד המנוגן בשופר אשר מופק ממספר קולות קצרים רצופים.
    • "שִׁעוּר תְּקִיעָה כְּשָׁלֹשׁ תְּרוּעוֹת. שִׁעוּר תְּרוּעָה כְּשָׁלֹשׁ יְבָבוֹת." (משנה ראש השנה ד ט)

גיזרון עריכה

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה


השורש רוע

השורש ר־ו־ע הוא שורש מגזרת נעו"י.

נטיות הפעלים עריכה

ר־ו־ע עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל
הִפְעִיל הֵרִיעַ מֵרִיעַ יָרִיעַ הָרַע לְהָרִיעַ
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל רוֹעֵעַ מְרוֹעֵעַ יְרוֹעֵעַ רוֹעֵעַ לְרוֹעֵעַ
פֻּעַל רוֹעַע מְרוֹעָע יְרוֹעַע -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְרוֹעֵעַ מִתְרוֹעֵעַ יִתְרוֹעֵעַ הִתְרוֹעֵעַ לְהִתְרוֹעֵעַ

ראו גם עריכה