| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
צהלולים
|
| הגייה* |
tsahalulim
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר רבים
|
| שורש |
צ־ה־ל
|
| דרך תצורה |
משקל קַטְלוּל
|
| נטיות |
צַהֲלוּלֵי־
|
- קולות שמחה ("קולולולו") המושמעים בקרב בני עדות המזרח בשמחות ובאירועים מיוחדים.
קריאות הקולולו ליוו חתן וכלה ביום חתונתם ואת חתן בר מצווה בעלותו לתורה, תוך זריקת סוכריות עליו.
יהודי מרוקו נהגו לציין את תחילת האביב וההכנות לעשיית מצות לפסח כשבועיים לפני החג, בקריאת צהלולים (הידועים גם כ"זגארט").
כיום משתמשים ילדים בביטוי "קולולוש" בעת העפת קלפים באוויר.
- בסיום טקס הנישואין נשמעו צהלולים בקרב האורחים המאושרים.
- מחידושי האקדמיה ללשון העברית, תשס"א. הצעתו של חיים אוליאל. זהו שילוב של משמעות המילה צהלה ושל הצליל המופק (לו־לו) בצהלולים.
ערך בוויקיפדיה: צהלולים