זַיִתעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זית
הגייה* zayit
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה משקל קַיִל
נטיות ר׳ זֵיתִים; זֵית־, ר׳ זֵיתי־
 
עץ זית.
 
פירות עץ הזית.
 
זיתים ירוקים כבושים מזן סורי.
  1. עץ תרבות ירוק עד; עליו מאורכים, חלקים, צבעם ירוק כהה בצדם העליון ולבן כסוף בצדם התחתון; מגדלים אותו בכל ארצות הים התיכון וחשיבותו בשמן הזית המופק מפירותיו.
    • ”וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ וַיֵּדַע נֹחַ כִּי קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ“ (בראשית ח, פסוק יא)
    • ”וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה וְאֶחָד עַל-שְׂמֹאלָהּ“ (זכריה ד, פסוק ג)
    • ”וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב“ (נחמיה ח, פסוק טו)
    • ”וּבָאִילָן, הָאוֹג וְהֶחָרוּבִין וְאֶגוֹזִים וְהַשְּׁקֵדִים וְהַגְּפָנִים וְהָרִמּוֹנִים וְהַזֵּיתִים וְהַתְּמָרִים, חַיָּבִין בַּפֵּאָה.“ (משנה, מסכת פאהפרק א, משנה ה)
    • ”נָפְלוּ לָהּ זֵיתִים וּגְפָנִים זְקֵנִים, יִמָּכְרוּ לָעֵצִים וְיִלָּקַח בָּהֶן קַרְקַע וְהוּא אוֹכֵל פֵּרוֹת.“ (משנה, מסכת כתובותפרק ח, משנה ה)
    • ”וַיַּשְלִיכוּהוּ אֶל הַמְּדוּרָה אֲשֶׁר עָרְכוּ שָׁמָּה לַכּוֹבֶסֶת מֵעַנְפֵי זַיִת יְבֵשִׁים“ (המערה והכובסת, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
    • ”בְּצַמֶּרֶת זַיִת מָכְסֶפֶת / עֲנָפִים מַשְׁחִירִים נִזְמֹר“ (גננו, מאת רחל המשוררת, בפרויקט בן יהודה)
    • זית רענן... עץ צעיר... פרח שנקטף באיבו...“ (בנשף, מאת יוסף חיים ברנר, בפרויקט בן יהודה)
  2. פריו של העץ לעיל. אחד משבעת המינים שבהם נשתבחה ארץ ישראל. הפירות קטנים (1.5 ס"מ עד 3 ס"מ) ובעלי גלעין קשה, וצבעם כהה בהבשלתם. ניתן להפיק מהם שמן זית. או לאכלם כבושים.

גיזרוןעריכה

  • תיבת 'זית' קיימת בשפות שמיות רבות, אך חוקרי-לשון אינם תמימי-דעים באשר למקורה.
  • אבלאית בצורת זי-תוּם zi-TUM . אכדית (ראס שמרה) -זֵאּרְתִּשֻ zé-er-ti-šu . פיניקית - זת . צורת הרבים של זית באוגריתית, 'זתמ' .
  • ארמית גלילית: זֵיתָא .ארמית סורית: ܙܝܬܐ zaytā . אתיופית: זַיְת .ערבית: زَيْتُونَة zaytūna.
  • האגיפטולוג ארנסט ווליס באדג' מצא, שבמצרית קדומה מצוייה תיבת הירוגליף מקבילה בהגיית: "דגֲ'אִיט" "tchait", בהוראת זיתים [1].
להלן הירוגליף : dja-i-ṯt :
U28iiU33M3
D12 Z2

מידע נוסףעריכה

  • בעקבות הנוכחות המוסלמית בספרד של ימי הביניים , חדרה המילה הערבית ("זיתוּן": زيتون‏‏‏‏) אל השפה הספרדית בצוּרת (אֲזֵיטוּנֲ: aceituna‏‏‏‏).

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

   העץ
   הפרי

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: זית
  טקסונומיה בוויקימינים: Olea europaea
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זיתים

סמוכיןעריכה

  1. An Egyptian Hieroglyphic Dictionary", By - Budge E A Wallis,1920" עמוד 897,"tchaāq"