זית

זַיִת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	זית
הגייה^*	zayit
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	משקל קַיִל
נטיות	ר׳ זֵיתִים; זֵית־, ר׳ זֵיתי־

עץ זית.

פירות עץ הזית.

זיתים ירוקים כבושים מזן סורי.

עץ תרבות ירוק עד; עליו מאורכים, חלקים, צבעם ירוק כהה בצדם העליון ולבן כסוף בצדם התחתון; מגדלים אותו בכל ארצות הים התיכון וחשיבותו בשמן הזית המופק מפירותיו.
- ”וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ וַיֵּדַע נֹחַ כִּי קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ“ (בראשית ח, פסוק יא)
- ”וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה וְאֶחָד עַל-שְׂמֹאלָהּ“ (זכריה ד, פסוק ג)
- ”וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב“ (נחמיה ח, פסוק טו)
- ”וּבָאִילָן, הָאוֹג וְהֶחָרוּבִין וְאֶגוֹזִים וְהַשְּׁקֵדִים וְהַגְּפָנִים וְהָרִמּוֹנִים וְהַזֵּיתִים וְהַתְּמָרִים, חַיָּבִין בַּפֵּאָה.“ (משנה, מסכת פאה – פרק א, משנה ה)
- ”נָפְלוּ לָהּ זֵיתִים וּגְפָנִים זְקֵנִים, יִמָּכְרוּ לָעֵצִים וְיִלָּקַח בָּהֶן קַרְקַע וְהוּא אוֹכֵל פֵּרוֹת.“ (משנה, מסכת כתובות – פרק ח, משנה ה)
- ”וַיַּשְלִיכוּהוּ אֶל הַמְּדוּרָה אֲשֶׁר עָרְכוּ שָׁמָּה לַכּוֹבֶסֶת מֵעַנְפֵי זַיִת יְבֵשִׁים“ (המערה והכובסת, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- ”בְּצַמֶּרֶת זַיִת מָכְסֶפֶת / עֲנָפִים מַשְׁחִירִים נִזְמֹר“ (גננו, מאת רחל המשוררת, בפרויקט בן יהודה)
- ”זית רענן... עץ צעיר... פרח שנקטף באיבו...“ (בנשף, מאת יוסף חיים ברנר, בפרויקט בן יהודה)
פריו של העץ לעיל. אחד משבעת המינים שבהם נשתבחה ארץ ישראל. הפירות קטנים (1.5 ס"מ עד 3 ס"מ) ובעלי גלעין קשה, וצבעם כהה בהבשלתם. ניתן להפיק מהם שמן זית. או לאכלם כבושים.
- ”אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ“ (דברים ח, פסוק ח)
- ”אַתָּה תִזְרַע וְלֹא תִקְצוֹר אַתָּה תִדְרֹךְ זַיִת וְלֹא תָסוּךְ שֶׁמֶן וְתִירוֹשׁ וְלֹא תִשְׁתֶּה יָּיִן“ (מיכה ו, פסוק טו)
- ”בעי רבי חזקיה: ניקב כמוציא זית, וסתמו, וחזר וניקב כמוציא זית, וסתמו, עד שהשלימו למוציא רימון“ (בבלי, מסכת שבת – דף קיב, עמוד ב)
- ”זַיִת לְאָכְלוֹ מָר וְאִם נִכְתַּשׁ / יַעַש בְּהִכָּתְשׁוֹ פְּרִי מֵאִיר“ (זית לאכלו, מאת ר' שמואל הנגיד, בפרויקט בן יהודה)
- ”וְכַד זָהָב מְלֵאָה שֶׁמֶן זַיִת זָךְ בְּרֹאשׁ הַמְּנוֹרָה“ (כיסא שלמה, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- ”ביפה נוף הזה יגדלו זיתים רעננים וגפני עסיס מתולעים באשכלות בכוריהם“ (אהבת ציון, מאת אברהם מאפו, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

תיבת 'זית' קיימת בשפות שמיות רבות, אך חוקרי-לשון אינם תמימי-דעים באשר למקורה.
אבלאית בצורת זי-תוּם zi-TUM . אכדית (ראס שמרה) -זֵאּרְתִּשֻ zé-er-ti-šu . פיניקית - זת . צורת הרבים של זית באוגריתית, 'זתמ' .
ארמית גלילית: זֵיתָא .ארמית סורית: ܙܝܬܐ zaytā . אתיופית: זַיְת .ערבית: زَيْتُونَة zaytūna.
האגיפטולוג ארנסט ווליס באדג' מצא, שבמצרית קדומה מצוייה תיבת הירוגליף מקבילה בהגיית: "דגֲ'אִיט" "tchait", בהוראת זיתים ^[1] וגם בצורה: דת'ו (Ddtw).