כַּזַּיִת עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כזית
הגייה* kazayit
חלק דיבר תואר־הפועל
מין
שורש
דרך תצורה כ־ + זית
נטיות
  1. לשון חז"ל (הלכה) כמות מינימלית בדרך כלל למאכלים לדינים והלכות שונים. בנפח של זית.
    • ”נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים, אֵין מְזַמְּנִין עֲלֵיהֶם; עַד כַּמָּה מְזַמְּנִין – עַד כַּזַּיִת.“ (משנה, מסכת ברכותפרק ז, משנה ב)
    • ”הָאוֹכֵל תְּרוּמַת חוּצָה לָאָרֶץ, וְהָאוֹכֵל פָּחוֹת מִכַּזַּיִת תְּרוּמָה, מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן, וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַחֹמֶשׁ.“ (משנה, מסכת תרומותפרק ז, משנה ג)
    • ”הָאוֹכֵל מֵהֶם כַּזַּיִת מַצָּה בַּפֶּסַח, יָּצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ; כַּזַּיִת חָמֵץ, חַיָּב בַּהִכָּרֵת.“ (משנה, מסכת חלהפרק א, משנה ב)
  2. [עממי] כמות מזערית.
    • בַּ"פּוֹלִיטִיק" עוֹדֶנִּי תָּם, אֵין לִי מֻשָּׂג כַּזַּיִת, וּמִפְלָגוֹת שֶׁל כָּכָה-סְתָם, לֹא נִכְנָסוֹת לַבַּיִת. (יעקב אורלנד "זכריה בן עזרא")

מילים נרדפות עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: כזית