כהה

כָּהָה גם כֵּהָה

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	כהה
שורש וגזרה	כ־ה־י/ה
בניין	פָּעַל (קַל)

הגיה

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

לשון המקרא נחלש. עומעם. איבד את חוזקו. ערעור,שינוי.
- ”וְרָאָה הַכֹּהֵן אֹתוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שֵׁנִית וְהִנֵּה כֵּהָה הַנֶּגַע“ (ויקרא יג, פסוק ו)
- ”אֵין-כֵּהָה לְשִׁבְרֶךָ, נַחְלָה מַכָּתֶךָ, כֹּל שֹׁמְעֵי שִׁמְעֲךָ תָּקְעוּ כַף עָלֶיךָ, כִּי עַל-מִי לֹא-עָבְרָה רָעָתְךָ תָּמִיד“ (נחום ג, פסוק יט)
(בפרט) עַיִן שנחלש כושר הראיה שלה.
- ”וַיְהִי כִּֽי-זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת וַיִּקְרָא אֶת-עֵשָׂו בְּנֹו הַגָּדֹל וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּנִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּנִי.“ (בראשית כז, פסוק א)
- ”וּמֹשֶׁה בֶּן-מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמֹתוֹ לֹא-כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא-נָס לֵחֹה.“ (דברים לד, פסוק ז)
- ”וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא וְעֵלִי שֹׁכֵב בִּמְקוֹמוֹ וְעֵינָיו הֵחֵלּוּ כֵהוֹת לֹא יוּכַל לִרְאוֹת.“ (שמואל א׳ ג, פסוק ב)
- ”הוֹי רֹעִי הָאֱלִיל עֹזְבִי הַצֹּאן חֶרֶב עַל-זְרוֹעוֹ וְעַל-עֵין יְמִינוֹ זְרֹעוֹ יָבוֹשׁ תִּיבָשׁ וְעֵין יְמִינוֹ כָּהֹה תִכְהֶה.“ (זכריה יא, פסוק יז)

גיזרון

ראה ערך כֵּהֶה

מילים נרדפות

תרגום

אנגלית: dim‏‏‏‏

ראו גם

יד כהה

קישורים חיצוניים

"כָּהָה",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 3543)

כֵּהֶה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כהה
הגייה^*	kehe
חלק דיבר	תואר
מין
שורש	כ־ה־י/ה
דרך תצורה
נטיות	נ׳ כֵּהָה ר׳ כֵּהִים כֵּהוֹת

לשון המקרא חלש
- ”לָתֵת לָהֶם פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן תַּחַת אֵבֶל מַעֲטֵה תְהִלָּה תַּחַת רוּחַ כֵּהָה“ (ישעיהו סא, פסוק ג)
(יש לשכתב פירוש זה): נוטה לכבות שאין כח הארה
- ”קָנֶה רָצוּץ לֹא יִשְׁבּוֹר וּפִשְׁתָּה כֵהָה לֹא יְכַבֶּנָּה לֶאֱמֶת יוֹצִיא מִשְׁפָּט“ (ישעיהו מב, פסוק ג)
[עממי] בעל גָּוֶן הנוטה לשחור. לא בהיר.
- ”פתאום הוא רואה מבעד לדלת הזכוכית-העיורת, כי החדר אשר נכחוֹ הוּאר באוֹר תכלת-כהה.“ (אחר-כך, מאת אורי ניסן גנסין, בפרויקט בן יהודה).
- "רָאִיתִי תַּ'כִּנֶּרֶת זוֹהֶרֶת בְּטוּרְקִיז / וְגַל סָגֹל כֵּהֶה הֵרִיעַ וְהִתִּיז" (הַכֹּל פָּתוּחַ, מאת נעמי שמר)
לשון המקרא צבע חלש, בולט פחות. שאינו עז.
- ” וְהִנֵּה אֵין בָּהּ שֵׂעָר לָבָן וּשְׁפָלָה אֵינֶנָּה מִן הָעוֹר וְהִיא כֵהָה“ (ויקרא יג, פסוק כא)
- ”וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה בְעוֹר בְּשָׂרָם בֶּהָרֹת כֵּהוֹת לְבָנֹת בֹּהַק הוּא פָּרַח בָּעוֹר טָהוֹר הוּא“ (ויקרא יג, פסוק לט)
- ”בַּהֶרֶת עַזָּה נִרְאֵית בַּגֶּרְמָנִי כֵּהָה, וְהַכֵּהָה בַּכּוּשִׁי עַזָּה.“ (משנה, מסכת נגעים – פרק ב, משנה א)

גיזרון

השורש כהה במקרא ובלשון חז"ל פירושו חולשה.- יד כהה (מנחות לז, פסיקתא זוטרתא שמות בא יג טז) רוח כהה (ישעיה סא ג)
גם בצבע, צבע כהה הוא צבע חלש. 'בהרת כהה' דהיינו שצבעה אינו עז, אך כיון שבהרת צבעה לבן - הבהרת הכהה היא פחות לבנה. מכאן השתרש כהה במובן של חוזק הצבע הנוטה לשחור, במובן ההפוך מן המשמעות המקורית שצבע כהה פירושו צבע חלש.
היפוכה של המילה כהה במקורות הוא עַז, או עמוק חזק, בולט^[1]. יתכן גם שהמשמעות בת ימינו נוצרה מהפסוק הנ"ל (פשתה כהה) שמשמעו חשוך ומיעוט אור. אפשרות נוספת מהפועל כָּהָה בביטוי כהו עיניו דהיינו שניטל אורן וחשכו, מכאן שהצבע החשוך יותר ונוטה לשחור יקרא כהה.

צירופים

ניגודים

בהיר

תרגום

אנגלית: dark‏‏‏‏
צ׳כית: tmavý‏‏‏‏, temný‏‏‏‏

ראו גם

הערות שוליים

↑ ראו שולחן ערוך יו"ד קצ"ח "עמוק או כהה" בהרחבה הרמב"ן והרשב"א בפירושם לנדה דף כ' שם הביאו שיטת הרשב"ם למילה דהה שהוא צבע חזק ושחור יותר ונימוקיו ודחו את דבריו

כִּהָה

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	כיהה
שורש וגזרה	כ־ה־י/ה
בניין	פִּעֵל

לשון המקרא מחה, הוכיח,מתח ביקורת.
- למרות התנהגותו הנלוזה לא כיהה בו אביו.
- "בַּעֲוֹן אֲשֶׁר־יָדַע כִּי־מְקַלְלִ֤ים לָהֶם בָּנָיו וְלֹא כִהָה בָּם" (שמואל א ג יג)
החליש, הפחית עוצמה.
- כיהה את אורו
- ”אֶל שְׁמוּעָה כִי בָאָה וְנָמֵס כָּל לֵב וְרָפוּ כָל יָדַיִם וְכִהֲתָה כָל רוּחַ וְכָל בִּרְכַּיִם תֵּלַכְנָה מַּיִם “ (יחזקאל כא, פסוק יב)

ראו גם

[1] ראו שולחן ערוך יו"ד קצ"ח "עמוק או כהה" בהרחבה הרמב"ן והרשב"א בפירושם לנדה דף כ' שם הביאו שיטת הרשב"ם למילה דהה שהוא צבע חזק ושחור יותר ונימוקיו ודחו את דבריו

[1]