קהה

יש להוסיף לדף זה את הערך: קָהָה.

קֵהֶה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קהה
הגייה*	kehe
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ק־ה־י/ה
דרך תצורה
נטיות	נ׳ קֵהָה, ר׳ קֵהִים, נ"ר קֵהוֹת

1. בעל צורה עמומה, שאינו חד, בעל קצה עגלגל.

   • ”אִם קֵהָה הַבַּרְזֶל וְהוּא לֹא פָנִים קִלְקַל וַחֲיָלִים יְגַבֵּר וְיִתְרוֹן הַכְשֵׁיר חָכְמָה.“ (קהלת י, פסוק י)

2. בהשאלה (1): מנוסח בצורה שאינה ברורה; נעדר פואנטה.

גיזרון

• השוו לארמית: קְהָא.^[1]

צירופים

• זוית קהה

נגזרות

• קהיון
• יקהה (יקהת עמים יקהת אם)

מילים נרדפות

• עמום, מעורפל (2)

ניגודים

• חד (1,2)
• חריף (2)

תרגום

• אנגלית: dull‏, blunt‏‏‏‏
• צ׳כית: tupý‏‏‏‏ (1), mlhavý‏, mdlý‏‏‏‏ (2)

סימוכין

1. ↑  "קהה",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 6949)