אטום
יש להוסיף לדף זה את הערך: אִטוּם.
אָטוֹם
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אטום |
הגייה* | atom |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ אָטוֹמִים; אָטוֹם־, ר׳ אָטוֹמֵי־ |
- [כימיה] החלקיק הקטן ביותר של יסוד כימי השומר על תכונות היסוד.
- למבנה האטום מודלים רבים שפותחו במהלך ההיסטוריה על־ידי כימאים ופיזיקאים רבים.
- בהשאלה: החלק הזעיר ביותר של חומר כלשהו, שממנו הוא מורכב.
גיזרון
עריכה- מיוונית: atomos) ἄτομος) ← לטינית: atomus ← שפות אירופה.
פרוש המילה היוונית הוא "בלתי ניתן לחיתוך", והיא מורכבת מהתחילית a) ἀ), "לא", ושם־העצם tōmos) τόμος), "חיתוך", שנגזר מהפועל temnein) τέμνειν), "לחתוך". מילה זו יוחדה בתורתם של הפילוסופים לוקיפיוס ודמוקריטוס לחלקיק החומר הבסיסי שלא ניתן לחלקו, וניתנה לו כשנתגלה בעת החדשה, והסברה היתה שהוא בלתי ניתן לחלוקה. מאוחר יותר נתגלה שלמעשה אפשר לפרק את האטום לחלקיקים קטנים יותר.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: אטום |
ספר לימוד בוויקיספר: מבנה האטום |
אָטוּם
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אטום |
הגייה* | atum |
חלק דיבר | שם־תואר |
מין | זכר |
שורש | א־ט־ם |
דרך תצורה | משקל קָטוּל |
נטיות | ר׳ אֲטוּמִים; נ׳ אֲטוּמָה, נ"ר אֲטוּמוֹת |
- בלתי חדיר, מוגן מפני נזילות.
- ”וַיַּעַשׂ לַבָּיִת חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים אֲטֻמִים“ (מלכים א׳ ו, פסוק ד)
- עמום, שלא ניתן לראות דרכו.
- הזכוכית אטומה למראה.
- לשון ימי הביניים שאינו חלול, מכיל בתוכו חומר.
- "הָאָרֶץ הִיא כַּדּוּר אָטוּם" (יצחק הישראלי ב א, לפי ב"י)
- בהשאלה: קר רוח ולא אכפתי לצרותיהם של אחרים; חסר רגישות.
- עברית חדשה בהשאלה: טיפש, קשה הבנה.
- "הוא לא הבין את החומר הפשוט הזה- ממש אטום!"
- (עיצור) לא קולי, כשהוא נהגה לא מרעידים את מיתרי הקול.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה עמום
|
אינו חלול
|
חסר רגישות
|
קשה הבנה
|