כסיל

כְּסִיל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כסיל
הגייה*	ksil
חלק דיבר	שם עצם ותואר
מין	זכר
שורש	כ־ס־ל
דרך תצורה	משקל קְטִיל
נטיות	ר׳ כסילים

1. לשון המקרא מי שאין בו חכמה ודעת.

   • ”עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי, וְלֵצִים לָצוֹן חָמְדוּ לָהֶם; וּכְסִילִים יִשְׂנְאוּ דָעַת?!“ (משלי א, פסוק כב)
   • ”בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב; וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ.“ (משלי י, פסוק א)
   • ”בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל תְּדַבֵּר; כִּי יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ.“ (משלי כג, פסוק ט)
   • ”בּוֹטֵחַ בְּלִבּוֹ הוּא כְסִיל; וְהוֹלֵךְ בְּחָכְמָה הוּא יִמָּלֵט.“ (משלי כח, פסוק כו)
   • ”עודך נער, בני! עוד כסיל ובער הנך, לו דברת כדברים האלה בחברת אנשים – והיית לצחוק.“ (העגל, מאת מרדכי זאב פיארברג, בפרויקט בן יהודה)

     

     תרשים של קבוצת־הכוכבים כסיל

2. לשון המקרא קבוצת כוכבים בדמות צייד הנחזית בשמיים בתקופת החורף. בלעז "אוריון".

   • ”עֹשֵׂה כִימָה וּכְסִיל וְהֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת וְיוֹם לַיְלָה הֶחְשִׁיךְ הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ יהוה שְׁמוֹ.“ (עמוס ה, פסוק ח)
   • ”לֵיל אֲשֶׁר לְמָרוֹם עָלִיתָ וַאֲחוֹת לְבָנָה שָׁבִיתָ עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה רָאִית.“ (ליעלת החן, מאת רבי יהודה הלוי, בפרויקט בן יהודה)

גזרון

• "כסיל" כקבוצת כוכבים מופיע במקרא ארבע פעמים, שלוש מהן (עמוס ה, פסוק ח; איוב ט, פסוק ט; איוב לח, פסוק לא) בסמיכות לכימה, ופעם נוספת (ישעיהו יג, פסוק י) בצורת רבים.

נגזרות

• כסילות
• כסילי
• כָּסַל (פועל)

מילים נרדפות

1

• אויל
• טפש
• סכל
• פתי

2

• אוריון

ניגודים

1

• חכם

תרגום

• צ'כית: tupý ‏‏‏‏, hloupý ‏‏‏‏, Orion ‏‏‏‏ (souhvězdí)

2

• אנגלית: Orion‏‏‏‏

ראו גם

• עיש
• כיון

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: אוריון (קבוצת כוכבים)