פתי

פֶּתִי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פתי
הגייה^*	peti
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	פ־ת־י/ה
דרך תצורה	משקל קֶטִי
נטיות	נ׳ פְּתָיָה ר׳ פְּתָאִים או פְּתָיִים; נ"ר פְּתַיּוֹת

מי שמאמין לכל דבר שהוא שומע, ללא ביקורת מספקת של השכל. המתפתה בקלות.
- ”וְכֵן תַּעֲשֶׂה בְּשִׁבְעָה בַחֹדֶשׁ, מֵאִישׁ שֹׁגֶה וּמִפֶּתִי; וְכִפַּרְתֶּם אֶת־הַבָּיִת.“ (יחזקאל מה, פסוק כ)
- ”תּוֹרַת יהוה תְּמִימָה, מְשִׁיבַת נָפֶשׁ; עֵדוּת יהוה נֶאֱמָנָה, מַחְכִּימַת פֶּתִי.“ (תהלים יט, פסוק ח)
- ”פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל־דָּבָר; וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ.“ (משלי יד, פסוק טו)