דהה
דָּהָה גם דִּהָה
עריכה| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | דהה דיהה |
| שורש וגזרה | ד־ה־י/ה |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- (מתייחס למראה או צבע) נחלש מראהו הפך לפחות ברור .
- ”עָבַר אוֹ שֶׁדָּהָה, הֲרֵי זֶה כֶּתֶם, וְהַטָּהֳרוֹת טְמֵאוֹת, וְצָרִיךְ לְהַטְבִּיל.“ (משנה, מסכת נדה – פרק ט, משנה ו)
- החליפה כבר ישנה, ראה איך הצבע שלה דהה.
- כשהשמש יצאה מבין העננים צבעי הקשת דהו ואחרי כמה דקות כבר לא נראו.
גיזרון
עריכה- לשון חז"ל גם במובן של חולשה מטאפורית ”ואם אתה אומר הזכות תולה במים המאררים מדהה אתה את המים בפני כל הנשים“ (משנה, מסכת סוטה – פרק ג, משנה ה)
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: word
דֵּהֶה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | דהה |
| הגייה* | dehe |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ד־ה־י/ה |
| דרך תצורה | |
| נטיות | נ׳ דֵּהָה, ר׳ דֵּהִים, נ"ר דֵּהוֹת |
- לשון חז"ל צבע שאינו ניכר לעין, שמראהו חלש.
- ”רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֲדַמְדַּם שֶׁבָּזֶה וְשֶׁבָּזֶה, כְּיַיִן הַמָּזוּג בְּמַיִם, אֶלָּא שֶׁל שֶׁלֶג עַזָּה וְשֶׁל סִיד דֵּהָה מִמֶּנָּה.“ (משנה, מסכת נגעים – פרק א, משנה ב)
- ”אֵיזֶהוּ אָדֹם, כְּדַם הַמַּכָּה; שָׁחֹר, כַּחֶרֶת; עָמֹק מִכֵּן, טָמֵא; דֵּהֶה מִכֵּן, טָהוֹר.“ (משנה, מסכת נדה – פרק ב, משנה ז)
גיזרון
עריכה- ראו במילה כהה.
- ראו בהרחבה הרמב"ן והרשב"א בפירושם לנדה דף כ' שם הביאו שיטת הרשב"ם למילה דהה שהוא צבע חזק ושחור יותר ונימוקיו ודחו את דבריו.
מילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: word