עצרת
עֲצֶרֶת
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | עצרת |
הגייה* | ׳atseret |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ע־צ־ר |
דרך תצורה | משקל קְטֶלֶת |
נטיות | ר׳ עֲצָרוֹת |
- התכנסות של אנשים רבים למטרה כלשהי.
- לשון המקרא שביתה ממלאכה והתכנסות חגיגית [יהדות] שם נרדף לחג השבועות.
- {{צט/תנ"ך|עצרת תהיה לכם
- ”ואימתי באלו שבע שבועות שבין פסח לעצרת“ (ויקרא רבה, פרשה כח, סימן ג)
- עברית חדשה [מתמטיקה] מכפלת כל המספרים הטבעיים החל מ־1 ועד מספר כלשהו.
- עצרת המספר 4 מסומנת כך: !4, וערכה הוא 1*2*3*4=24.
גיזרון
עריכה- שורש ע-צ-ר, בתקופות קדומות היו נערכות האסיפות בשעות הבוקר, כך שהן חייבו את עצירת המלאכה.
- מקור השם במשנה: ”בארבעה פרקים העולם נידון בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון“ (משנה, מסכת ראש השנה – פרק א, משנה ב). החג נקרא כך משום שהוא חל ביום שבו נעצרת ספירת העומר[דרוש מקור].
- הפעולה נעצרת כאשר היא מגיעה למספר שנקבע מראש.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכה- אסיפה (1)
- חג הביכורים (2)
- חג הקציר (2)
- חג מתן תורה (2)
- שבועות (2)
תרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה![]() |