שלוש רגלים

שָׁלוֹשׁ רְגָלִים

כינוי לשלושת המועדים שבהם צווו בני־ישראל לעלות לרגל לבית־המקדש בירושלים: סוכות, פסח ושבועות. במועדים אלו תרמו העולים לרגל חלק מתבואתם. תרומה זו נקראת בחג השבועות בשם ביכורים.
- "איזהו קטן כל שאינו יכול לרכוב על כתפיו של אביו ולעלות מירושלם להר הבית דברי בית שמאי ובית הלל אומרים כל שאינו יכול לאחוז בידו של אביו ולעלות ירושלם להר הבית שנאמר שלש רגלים" (משנה, מסכת חגיגה, פרק א', משנה א')
- "מה יונה זו אע"פ שאת נוטל גוזליה מתחתיה אין מנחת שובכה לעולם, כך ישראל אע"פ שחרב בית המקדש לא בטלו שלש רגלים בשנה" (שיר השירים רבה, פרשה ד', סימן ב')

מקור הביטוי בתורה: ”שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה“ (שמות כג, פסוק יד). רגלים על שום מה? על שום שנהגו קדמונינו להגיע ברגלם לביהמ"ק.