תאנה
ערך זה עוסק בתְּאֵנָה, עץ פרי. לערך העוסק בתֹּאֲנָה, כתיב מקראי למילה תואנה; ראו תואנה.
תְּאֵנָה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | תאנה |
| הגייה* | te'ena |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | משקל קְטֵלָה |
| נטיות | ר׳ תְּאֵנִים; תְּאֵנַת־, ר׳ תְּאֵנֵי־ |
- עץ פרי ממשפחת התותיים. עליו ירוקים ופרחיו זעירים.
- ”וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת“ (בראשית ג, פסוק ז)
- ”אַל תִּירְאוּ בַּהֲמוֹת שָׂדַי כִּי דָשְׁאוּ נְאוֹת מִדְבָּר כִּי עֵץ נָשָׂא פִרְיוֹ תְּאֵנָה וָגֶפֶן נָתְנוּ חֵילָם“ (יואל ב, פסוק כב)
- "המוציא פועליו לשדה בזמן שאין להם עליו מזונות אוכלין ופטורין, ואם יש להם עליו מזונות אוכלין אחת אחת מן התאנה אבל לא מן הסל ולא מן הקופה ולא מן המוקצה" (משנה מעשרות ג ב)
- "וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּשְׁכַּב שְׁלֹמֹה תַּחַת תְּאֵנָה בְגַנּוֹ, לָנוּם אֶת־תְּנוּמַת הַצָּהֳרַיִם, וּשְׁנֵי שׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ עוֹמְדִים עָלָיו דּוּמָם מְרַאֲשׁוֹתָיו וּמְנַפְנְפִים בִּמְנִיפוֹת,לְהָשִׁיב מֵעָלָיו אֶת־הַזְּבוּבִים." ("שלמה המלך והדבורה", חיים נחמן ביאליק)
- פריו של עץ בעל שם זה (ראו פירוש 1) הנמנה עם שבעת המינים שבהם נשתבחה ארץ ישראל. מקובל לאכול את התאנה טרייה, מיובשת או כתושה (בריבות).
- תאנה מיובשת נקראת דבלה או גרוגרת.
- "אם יבוא, למשל, איש והניח אגודל שלו בין אצבע ואמה ואמר לחברו: הרי לך תאנה, כמדֻמני, שחברו זה יפתח מיד את פיו ויתחיל מברך בורא פרי העץ בכדי לבלוע את התאנה מיד" ("מלאכת מחשבת", דוד פרישמן)
- ”אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן. אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ“ (דברים ח, פסוק ח)
- ”אָסֹף אֲסִיפֵם נְאֻם ה' אֵין עֲנָבִים בַּגֶּפֶן וְאֵין תְּאֵנִים בַּתְּאֵנָה“ (ירמיהו ח, פסוק יג)
- ”א"ר יהודה: אפילו נתכוון ללקוט תאנים וליקט ענבים, ענבים וליקט תאנים, שחורות וליקט לבנות, לבנות וליקט שחורות - ר"א מחייב חטאת, ור' יהושע פוטר.“ (בבלי, מסכת כריתות – דף יט, עמוד א)
גיזרון
עריכה- מפרוטושמית -(-at)tiʔn*. למילה מקבילות בשפות שמיות רבות: אכדית – tittu, tiʾittu (ברבים tīnātu); ארמית – תֵּינְתָא; ארמית־יהודית – תֵּינִין, תֵּינַיָא; ארמית־סורית – ܬܐܬܐ (teʾttā); ארמית־מנדעית – tina; ערבית – تِينَة (תִינַה); וכן מופיעות צורות דומות בשפות אפרו־אסייתיות, בעיקר במזרח אפריקה, במשמעות "פרי הקקטוס".
- הצורה הצפויה על פי מעתקי ההגאים הידועים לנו היא tēnā*, שעשויה הייתה להיכתב תֵּאנָה באל"ף נחה (כתיב אטימולוגי). יש חוקרים המשערים שזו אכן הייתה ההגייה המקורית, וההגייה תְּאֵנָה באלף עיצורית היא תיקון יתר של בעלי המסורה.
צירופים
עריכה- איש תחת גפנו ותחת תאנתו (1)
- נוצר תאנה יאכל פריה (1)
- עלה תאנה (1)
תרגום
עריכהמידע נוסף
עריכה- בפירוש התוספות על מסכת עבודה זרה, דף י"ד עמוד א' נכתב כי השם בת שבע מציין סוג של תאנים.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: תאנה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תאנה (פרי) |