קְצִיעָה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קציעה
הגייה* ktsi'a
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ק־צ־ע
דרך תצורה משקל קְטִילָה
נטיות ר׳ קְצִיעוֹת
  1. לשון המקרא קליפה קצוצה מעץ מבוּשׂם, חומר גלם של קטורת בית המקדש.
    • ”מֹר-וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל-בִּגְדֹתֶיךָ; מִן-הֵיכְלֵי שֵׁן מִנִּי שִׂמְּחוּךָ.“ (תהלים מה, פסוק ט)
  2. לשון חז"ל עסק יבוש התאנים
  3. תאנה מיובשת ומצומקת בחום השמש
    • ”בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ, בְּנֵי זַתּוּא בֶּן יְהוּדָה, וְעִמָּהֶם כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם, וְכָל מִי שֶׁטָּעָה בְּשִׁבְטוֹ, וּבְנֵי גּוֹנְבֵי עֱלִי, בְּנֵי קוֹצְעֵי קְצִיעוֹת.“ (משנה, מסכת תעניתפרק ד, משנה ה)
  4. שם פרטי לנקבה. בת איוב. בתו של שלמה המלך.
    • ”וַיִּקְרָא שֵׁם-הָאַחַת יְמִימָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית קְצִיעָה וְשֵׁם הַשְּׁלִישִׁית קֶרֶן הַפּוּךְ.“ (איוב מב, פסוק יד)

גיזרון

עריכה
  • המילה נזכרת פעמיים במקרא בפסוקים לעיל. מן קצעהקציע). ערבית קצע[דרושה הבהרה] قطع בהוראת הפעלים: לגזור, לקצוץ .

[דרושים מקורות לכמה מן הטענות בפסקה זו]

  • מצרית קדומה המופיעה בפפירוס הרסט שמתוארך לתקופת שלטון תחותמס השלישי מופיעה המילה בהגיית: חֶ-סַיִת khesait בהוראת "חלק מצמח הנרקח לתרופה" [1]. מצרית בהגיית קֶדֶט qeṭ-t ליוונית עתיקה קיטֹה κιττώ מושאל מעברית 'קִדָּה'‎ הוא שמו הכולל ממנו יוצא הקנמון [2].
  • ארמית: עפ"י התרגומים בצורת 'קציעתה' . מושאלת ליוונית עתיקה - קַסִאַ κᾰσίᾱ שהיה מין הקנמון, בלטינית שימש גם בהוראת התבלין אזוב תרבותי שביוון העתיקה נשזרו ענפיו למקלעת ונענדו סביב צווארם של בני זוג בעת נישואיהם . סטראבו טוען במידה רבה של ביטחון, שמקור צמח הקציעה מדרומה של הודו, וכמה מפרשני ימה"ב (וכך גם חוקרים כיום) גורסים שמקורו מצפונה של הודו ושמעצתו החומה הופק שרף ריחני-בעל ניחוח בולט (דומיננטי) .
  • בפירוש אסף הרופא: "קציעות נקראים בלשון ארם משלחתה דבסמא".

תרגום

עריכה
  • אנגלית: cassia‏‏‏‏

מילים נרדפות

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: קציעה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קציעה

סמוכין

עריכה
השורש קצע
  1. An Egyptian Hieroglyphic Dictionary", By - Budge E A Wallis,1920" עמוד 563, "khesait"
  2. An Egyptian Hieroglyphic Dictionary", By - Budge E A Wallis,1920" עמוד 781, " qeṭ-t"