אזוב

אֵזוֹב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אזוב
הגייה*	ezov
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־ז־ב
דרך תצורה	משקל קֵטוֹל
נטיות	ר׳ אֲזוֹבִים; אֲזוֹב־, ר׳ אֲזוֹבֵי־

אזוב מצוי

1. סוג בוטני ממשפחת השפתניים ושמו העממי של המין אזוב מצוי אשר מעליו המיובשים מכינים את תבלין הזעתר. מאותו סוג כמו האורגנו, מזוהה כיום עם המין Origanum syriacum או Majorana syriaca‏ ^[1]

   • ”וְלָקַח אֵזוֹב וְטָבַל בַּמַּיִם אִישׁ טָהוֹר וְהִזָּה עַל־הָאֹהֶל וְעַל־כָּל־הַכֵּלִים...“ (במדבר יט, פסוק יח)
   • ”וַיְדַבֵּר עַל־הָעֵצִים מִן־הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר...“ (מלכים א׳ ה, פסוק יג)
   • ”תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר; תְּכַבְּסֵנִי וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין.“ (תהלים נא, פסוק ט)
   • ”כֻּסְבָּר שֶׁהִיא זְרוּעָה בֶחָצֵר, מְקַרְטֵם עָלֶה עָלֶה וְאוֹכֵל; וְאִם צֵרַף, חַיָּב; הַסִּירָה וְהָאֵזוֹב וְהַקּוֹרָנִית שֶׁבְּחָצֵר, אִם הָיוּ נִשְׁמָרִים, חַיָּבִין.“ (משנה, מסכת מעשרות – פרק ג, משנה ט)
   • ”כָּפְפוּ רֹאשׁ, / אֵזוֹב – הַתִּדְהָר, / חָרַד הַיַּעַר“ (הנער ביער, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• נגזר מיסוד תיבת זב בהוראת נזל,זרם וזאת משום שברכיבי הצמח ישנו חומר שמנע קרישת-דם,מעדות של כהן שומרוני נראה שהשומרונים משתמשים עוד בימינו באגודת אזוב (זעתר) להזות בו את הדם של קרבן פסח .
• מאכדית: zūpu. המילה חדרה גם לארמית (אֵיזוֹבָא, זוֹפָא), לערבית (زوفاء) וליוונית בהגיית אזופוס (υσσωπος); משם חדרה המילה גם לשפות האירופיות (כגון אנגלית: hyssop), אולם משמשת שם לזיהוי צמח אחר.

צירופים

• אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי קיר?

נגזרות

• אזוביון

תרגום

• אנגלית: hyssop‏‏‏‏

ראו גם

• זעתר

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: אזוב

טקסונומיה בוויקימינים: Origanum

הערות שוליים

1. ↑  על פי מגדיר לצמחי ארץ ישראל של איג, זהרי ופינברון, אזובית (אורגנו) ואזוב (majorana) הם סוגים בוטנים בפני עצמם. עקב הדמיון הרב ביניהם, יש הרואים בהם סוג אחד.