אצבע זבת דם.
- זרם למטה אט־אט. הפועל מתייחס לנוזלים בלבד.
- ”דַּבְּרוּ אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲמַרְתֶּם אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה זָב מִבְּשָׂרוֹ זוֹבוֹ טָמֵא הוּא“ (ויקרא טו, פסוק ב)
- ”וַיְבִאֵנוּ אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן-לָנוּ אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ“ (דברים כו, פסוק ט)
- ”מַה-תִּתְהַלְלִי בָּעֲמָקִים זָב עִמְקֵךְ הַבַּת הַשּׁוֹבֵבָה הַבֹּטְחָה בְּאֹצְרֹתֶיהָ מִי יָבוֹא אֵלָי“ (ירמיהו מט, פסוק ג)
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | זב |
| הגייה* | zav |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ז־ו־ב |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | נ׳ זָבָה, ר׳ זָבִים |
- לשון המקרא חולה בזיבה.
- ”דַּבְּרוּ אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲמַרְתֶּם אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה זָב מִבְּשָׂרוֹ זוֹבוֹ טָמֵא הוּא“ (ויקרא טו, פסוק ב)
- ”זֹאת תּוֹרַת הַזָּב וַאֲשֶׁר תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת-זֶרַע לְטָמְאָה-בָהּ“ (ויקרא טו, פסוק לב)
- ”יָחֻלוּ עַל-רֹאשׁ יוֹאָב וְאֶל כָּל-בֵּית אָבִיו וְאַל-יִכָּרֵת מִבֵּית יוֹאָב זָב וּמְצֹרָע וּמַחֲזִיק בַּפֶּלֶךְ וְנֹפֵל בַּחֶרֶב וַחֲסַר-לָחֶם“ (שמואל ב׳ ג, פסוק כט)
- ”זָב שֶׁרָאָה קֶרִי, וְנִדָּה שֶׁפָּלְטָה שִׁכְבַת זֶרַע, וְהַמְשַׁמֶּשֶׁת שֶׁרָאֲתָה נִדָּה – צְרִיכִין טְבִילָה; וְרַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר.“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ג, משנה ו)
ערך בוויקיפדיה: זב (טמא)