| ניתוח דקדוקי – פועל
|
| כתיב מלא |
זורב
|
| שורש וגזרה |
ז־ר־ב
|
| בניין |
פֻּעַל
|
- לשון המקרא [לא בשימוש] זַרַם בינות תעלה.
- ”בְּעֵת יְזֹרְבוּ נִצְמָתוּ בְּחֻמּוֹ נִדְעֲכוּ מִמְּקוֹמָם“ (איוב ו, פסוק יז)
- המילה, כמו השורש ז-ר-ב, מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק לעיל. כנראה נוצרה כהלחם הפעלים: זרם+זב.
- רש"י ומצודות: כמו יְצֹרְבוּ
- ר"א אבן עזרא: התקררות השורש כמו בארמית
- יש קושרים לשרש ר־ז־ב של מרזב א. ענין זרימת מים ב. הפוך לו ענין צמיתה ואי זרימה.
