מַרְזֵב

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאמרזב
הגייה*marzev
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשר־ז־ב
דרך תצורהמשקל מַקְטֵל
נטיותר׳ מַרְזֵבִים
מזחילה ומרזב
  1. לשון חז"ל צינור ניקוז אנכי[1] המוליך מי גשמים ממזחילה בשולי גג אל הקרקע.

גיזרון

עריכה
  • כנראה שמקורה של תיבת זרב[דרוש מקור] המקראית נעוץ בהלחם המורכב מן המילים: 'זרם' בתוספת ב (=השימוש) . מופיעה במקרא בצורה היחידאית "יזורבו" זרב בהוראת 'יְתוֹעְלוּ' (או יוזרמו בינות תעלה) ” הַקֹּדְרִים מִנִּי-קָרַח; עָלֵימוֹ, יִתְעַלֶּם-שָׁלֶג. בְּעֵת יְזֹרְבוּ נִצמתוּ; בְּחֻמּוֹ, נִדְעֲכוּ מִמְּקוֹמָם“ (איוב ו, פסוק טז) .
  • בלשון חז"ל. גם בארמית; ”הוה אמינה דלא ישבי תותי מרזבא משום שופכים, אמר לי מר: משום שכיחי מזיקין.“ (בבלי, מסכת חוליןדף קה, עמוד ב) (הייתי אומר שלא יושבים תחת המרזב משום שפכים; אמר לי מר: משום ששכיחים מזיקים)
  • הלחם מר -טיפה + זב[2]

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

מידע נוסף

עריכה

ההגדרה לפי הלשון כיום לצינור אנכי. בלשון חז"ל היה זה צינור אופקי מוטה והטיתו אינה קבועה לצד מן הצדדים בשונה ממזחילה שהיתה קבועה.

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ראו מידע נוסף
  2. פרשנים ראו פירוש רשב"ם בבלי בבא בתרא משנה המובאות לעיל