- נזל טיפה אַחַר טפה.
- הִזִּיל טיפה אַחַר טפה.
- ”יְהוָה בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׁדֵה אֱדוֹם אֶרֶץ רָעָשָׁה גַּם-שָׁמַיִם נָטָפוּ גַּם-עָבִים נָטְפוּ מָיִם.“ (שופטים ה, פסוק ד)
- ”וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס, וְהַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב...“ (יואל ד, פסוק יח)
הפועל שכיח מאוד במקרא. בנוסף, קיים שורש מקביל בערבית במשמעות טיפה: نُطْفَة (נֻטְפָה).
השורש נטף
|
השורש נ־ט־ף הוא שורש מגזרת חפ"נ.
נ־ט־ף
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
נָטַף
|
נוֹטֵף
|
יִטֹּף
|
טֹף
|
לִנְטֹף
|
נִפְעַל
|
נִטּוֹף
|
נִטּוֹף
|
יִטּוֹף
|
הִטּוֹף
|
לְהִטּוֹף
|
הִפְעִיל
|
הִטִּיף
|
מַטִּיף
|
יַטִּיף
|
הַטֵּף
|
לְהַטִּיף
|
הֻפְעַל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
נִטֵּף
|
מְנַטֵּף
|
יְנַטֵּף
|
נַטֵּף
|
לְנַטֵּף
|
פֻּעַל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
| |
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
נטף
|
הגייה* |
nataf
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
נ־ט־ף
|
דרך תצורה |
משקל קָטָל
|
נטיות |
|
- שם עץ בעל ריח טוב. אחד מאחד-עשר סממני הקטורת בבית המקדש המוזכרים בתורה.
- ” קַח לְךָ סַמִּים, נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה, סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה, בַּד בְּבַד יִהְיֶה. וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת“ (שמות ל, פסוקים לד–לה)
- שמו של יישוב בהרי ירושלים.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
נטף
|
הגייה* |
netef
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
נ־ט־ף
|
דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
נטיות |
ר׳ נְטָפִים
|
- טיפה או כמה טפות.
מקור המילה במקרא.
השורש נטף
|
השורש נ־ט־ף הוא שורש מגזרת חפ"נ.
נ־ט־ף
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
נָטַף
|
נוֹטֵף
|
יִטֹּף
|
טֹף
|
לִנְטֹף
|
נִפְעַל
|
נִטּוֹף
|
נִטּוֹף
|
יִטּוֹף
|
הִטּוֹף
|
לְהִטּוֹף
|
הִפְעִיל
|
הִטִּיף
|
מַטִּיף
|
יַטִּיף
|
הַטֵּף
|
לְהַטִּיף
|
הֻפְעַל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
נִטֵּף
|
מְנַטֵּף
|
יְנַטֵּף
|
נַטֵּף
|
לְנַטֵּף
|
פֻּעַל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
| |
|