אגל

אֵגֶלעריכה

לשון המקרא טיפה, נטף או רסיס.
- ”הֲיֵשׁ-לַמָּטָר אָב אוֹ מִי-הוֹלִיד אֶגְלֵי-טָל.“ (איוב לח, פסוק כח)
- ”מִלְּפָנִים רַק אֵגֶל שֶׁל-דִּמְעָה הָיִיתִי, רְסִיס דָּם – וְעַתָּה – רְאֵה, הִכָּנֵעַ! – גָּדַלְתִּי וָאֶשְׂגַּב כַּיָּם.“ (הצור והגל, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- אגלי זעה כיסו פני.

המילה מופיעה פעם אחת בתנ"ך. השיבעים תירגמו את המילה העברית 'אגל' ליוונית קויינה במילה בהגיית: ווֹלוֹס (βώλος) שהוראתה: בועה (ככדור זכוכית).
בערבית קיימת מקבילה צורנית וסמנטית בהגיית תאג'ל تَأَجَّلَ ובהוראת להעצר,להתעכב להדחות. המילה מופיעה גם בלשונות תימן עתיקות בצוּרת: "מאגל" , ובהוראת מקווה-מים ^[1]. השוו מאגר