הקציע

הִקְצִיעַ

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	ק־צ־ע
בניין	הִפְעִיל

1. לשון המקרא חתך מן הקצה מעט. על פי רוב בקווים ישרים.

   • ”וְאֶת הַבַּיִת יַקְצִעַ מִבַּיִת סָבִיב וְשָׁפְכוּ אֶת הֶעָפָר אֲשֶׁר הִקְצוּ אֶל מִחוּץ לָעִיר אֶל מָקוֹם טָמֵא“ (ויקרא יד, פסוק מא)

גיזרון

• המילה מופיעה פעם אחת במקרא. שורש מקביל בערבית قطع קטע.

פרשנים מפרשים

• תרגום: יקלף
• אבן עזרא: יפצל (וי"א יפצל את המקצוע-הפינה ואינו נכון)
• חזקוני: הקציע והקצו הוא עניין אחד
• אלשיך: הסיר העפר הקרוב אל האבנים וגם יקצה אותו וירחיק אל מקום טמא
• רש"ר הירש: יקציע משורש "קצע"; וכן הקצו שבסמוך משורש "קצה" ומכאן שם "קָצֵה". קרוב לשניהם "גזע": עץ שנגדע. הוראת היסוד היא ללא ספק: לחלק, להפריד, לחתוך דבר מדבר. כאן: יגרד ויקלף מן הבית.

נגזרות

• הֻקְצַע
• מְהֻקְצָע

מילים נרדפות

• קצע
• שייף

השורש קצע