אלשיך: הסיר העפר הקרוב אל האבנים וגם יקצה אותו וירחיק אל מקום טמא
רש"ר הירש: יקציע משורש "קצע"; וכן הקצו שבסמוך משורש "קצה" ומכאן שם "קָצֵה". קרוב לשניהם "גזע": עץ שנגדע. הוראת היסוד היא ללא ספק: לחלק, להפריד, לחתוך דבר מדבר. כאן: יגרד ויקלף מן הבית.[2]
↑מוכיח מהמשך הפסוקים. אולי מסביר את הקצאת התאנים לייבוש בלשון חז"ל קצע
↑המשך דבריו שם:"אולי זה ההבדל שבין "קצע" ל"קצה": "קצע" מתייחס רק לחפץ, שניטל הימנו דבר; כך: "ואת - הבית יקציע"; וכן גם "גזע" הקרוב לו. ואילו "קצה" מתייחס לשניהם. ומכאן גם "מקצוע", המורה, כנראה, על מעצד. רנ"ה ויזל מוכיח מלשון ל"מקֻצעוֹת המשכן" (שמות כו, כג), שהוא מקלף משני הצדדים בזווית ישרה"
