Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: אֲרִיָּה.

אַרְיֵהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אריה
הגייה* aryeh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ר־י/ה
דרך תצורה
נטיות ר׳ אֲרָיוֹת; אֲרִי־, ר׳ אַרְיוֹת־
 
אריה
מזל אריה
 
התחלה 23 ביולי
סוף 22 באוגוסט
חודש עברי אב
סמל  
גלגל המזלות

טלה | שור | תאומים | סרטן | אריה | בתולה | מאזניים | עקרב | קשת | גדי | דלי | דגים

  1. טורף ממשפחת החתוליים, שמו המדעי Panthera leo. הזכרים ממין זה מתהדרים ברעמה.
    • בסמלה של העיר ירושלים מצויר אריה.
    • אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא, אֲדֹנָי יהוה דִּבֶּר מִי לֹא יִנָּבֵא"“ (עמוס ג, פסוק ח)
  2. שם פרטי לזכר.
  3. קבוצת כוכבים על גלגל המזלות, השוכנת בין מזל סרטן למזל בתולה.
    • "כיון שבא להחריבו בחמישי לא היה יכול לפייס שנקרא חמישי אריה" (פסיקתא רבתי/כז)

גיזרוןעריכה

  • מילה שמית קדומה. משותפת לרבות מהשפות השמיות, כגון ארמית: אריה, אַרְיָא, ארי; ארמית נוצרית: ܐܪܝܐ (אַרְיָא); אתיופית: 'arwē, ועוד. נמצאת גם במצרית: rw.

מידע נוסףעריכה

  • בסנהדרין צה'-א' , נאמר : "אמר ר' יוחנן שישה שמות לארי ואילו הן : 1)שחל 2)שחץ, 3)לביא, 4)כפיר, 5)ליש, 6) ארי . בילקוט שמעוני, ר' לוי מוסיף -"גור ארי".
  • 1: ”עַל-שַׁחַל וָפֶתֶן, תִּדְרֹךְ; תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין “ (תהילים צא, פסוק יג). "שחל" מורה,לפי הדעה המקובלת על האריה בכלל . עפ"י החוקר טורטשינר, אינו מיוחד לאריה, אלא שם כללי הוא לחיות גדולות, לפעמים קרוי כך אפילו נחש גדול. תורגם ע"י השבעים: בסיליקסון "βασιλισχον" , (βασιλίσκος‏‏‏‏).
  • 2 :שחץ - באופן כללי,מציין הוא חיות אדירות בכלל [1].

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • איטלקית: leone‏‏‏‏
  • אנגלית: (lion‏‏‏‏‏ (1); Leo‏‏‏‏‏ (2)(3)
  • גרמנית: Löwe‏‏‏‏
  • טורקית: aslan‏‏‏‏
  • יוונית: λέων‏‏‏‏ (הגייה: léōn)
  • יידיש: לייב‏‏‏‏
  • יפנית: 獅子‏‏‏‏ (הגייה: shishi)
  • לטינית: leō‏‏‏‏
  • ספרדית: león‏‏‏‏
  • סווהילית: simba‏‏‏‏
  • ערבית: أَسَد‏‏‏‏ (הגייה: אַסַד)
  • צרפתית: lion‏‏‏‏
  • רוסית: лев‏‏‏‏ (הגייה: lev)

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: אריה
  טקסונומיה בוויקימינים: Panthera leo
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אריה

הערות שולייםעריכה

  1. עורך: משה דוד קאסוטו שם הספר: "אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו -כרך א' ירושלים מוסד ביאליק תש"י - 1950 עמוד:562