מצפן
יש להוסיף לדף זה את הערך: מֻצְפָּן.
מַצְפֵּן
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מצפן |
הגייה* | matspen |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | צ־פ־ן |
דרך תצורה | משקל מַקְטֵל |
נטיות | ר׳ מַצְפְּנִים; מַצְפֵּן־, ר׳ מַצְפְּנֵי־ |
- עברית חדשה מכשיר ניווט המראה את כיוון הצפון המגנטי או הצפון האמיתי לצורכי התמצאות במרחב הגאוגרפי.
- ”היינץ קפרליק מעורר סביבו שדה מגנטי: בהקריב קפרליק את ידו השמאלית לאיזה מצפן – מתחיל חצו להתנודד, והוא סוטה ממצבו הנורמלי.“ ("דאר היום", 22 ביוני 1932, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- בים משתמשים בשני סוגי מצפנים: מצפן מגנטי, שסימן הצפון שלו מצביע לכיוון הצפון המגנטי, ומצפן ג'יירו, שסימן הצפון שלו מצביע לכיוון הצפון האמיתי.
- "ואם ייפגעו המצפנים שעל יד גלגל ההגה <ממכת ברק>,[1] הרי אותו גורל ישיג גם את כל האחרים בכל מקום בספינה, אפילו יימצא התחתון שבהם משוקע לתוך השִדרון." (הרמן מלוויל, מובי דיק. פרק 124)
- "אֶל הַמַּסָּע יָצָאנוּ / אֶת הַמַּצְפֶּן כִּוַּנּוּ / שֶׁנַפְלִיג יָשָׁר אֶל אֶרֶץ כּוּשׁ וְאֶל תַּרְשִׁישׁ." (יידישע פיראטן , מאת יורם טהרלב)
גיזרון
עריכה- מן צָפוֹן. מחידושי דוד ילין. (תרפ"ח, 1928).[2]
- זכרונות ועד הלשון, מחברת ו (תרפ"ח), מונחי גיאוגרפיה.
מובאות נוספות
עריכה- ”כן יוכל לקחת עמו כלי המראה צפונה (קאמפאס) וגם עשישית מצורף לזה אשר יוכל לדלק בה ולכבות כפי רצונו וחפצו.“ ("הלבנון", 27 באוקטובר 1875, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”וילפת ארחות דרכו מן הברכה הפנימית טאנגיאַניק, ויפן ללכת תמיד ע"י המחט הצפוני (קאָמפאס), ופניו מועדות ימה.“ ("הצפירה", 21 במאי 1878, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”ויורדי הים באניות אשר יעברו ארחות ימים לללכת בדרכיהם ע"פ נטיית מחט המאגנעטי (קאמפאס) המורה להם דרך לכל רוחות העולם [...].“ ("הצפירה", 26 במאי 1885, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”במאות האחרונות חשבו כי גם מחט אבן השואבת במכונה הידועה המראה לצד צפון (קאָמפאַס) [...].“ ("המליץ", 22 ביולי 1887, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
צירופים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: compass
- גרמנית: Kompass
- יידיש: קאָמפאס
- ערבית: بوصلة
- צרפתית: boussole
- רוסית: компас
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: מצפן |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מצפנים |
סימוכין
עריכה- ↑ binnacle compasses.
- ↑ ראובן סיון, "התפתחותה של העברית המדעית והטכנית". מוסד ויצמן, "מדע" - עיתון מדעי לכל, כרך כה, מספר 5-6. העתק דיגיטלי באתר hebreunet.fr