צרור
צְרוֹר עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | צרור |
| הגייה* | tsror |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | צ־ר־ר |
| דרך תצורה | משקל קְטוֹל |
| נטיות | ר׳ צְרוֹרוֹת |
- מקבץ פריטים אסופים בקשירה אחת.
- ”וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם וְהִנֵּה־אִישׁ צְרוֹר־כַּסְפּוֹ בְּשַׂקּוֹ וַיִּרְאוּ אֶת־צְרֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם הֵמָּה וַאֲבִיהֶם וַיִּירָאוּ.“ (בראשית מב, פסוק לה)
- ”צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי; בֵּין שָׁדַי יָלִין.“ (שיר השירים א, פסוק יג)
- ”צְרוֹר הַמַּרְגָּלִית, טָמֵא; צְרוֹר הַמָּעוֹת, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִים.“ (משנה, מסכת כלים – פרק כו, משנה ב)
- "במה דברים אמורים בזמן שהחזירה לצרירתה אבל נטלה מן הכיס והחזירה לצרור מצרור והחזירה לכיס הרי זה חייב" ( תוספתא בבא קמא י לה)
- גוש עפר.
- ”כִּצְרוֹר אֶבֶן בְּמַרְגֵּמָה; כֵּן־נוֹתֵן לִכְסִיל כָּבוֹד.“ (משלי כו, פסוק לח)
- ”הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶת הַטְּפֵלָה וְנָתַן חֹל אוֹ צְרוֹר בֵּינְתַיִם...“ (משנה, מסכת כלים – פרק ה, משנה ח)
- בהשאלה: מספר כדורים הנורים ברצף מכלי נשק.
- ברגע ששלף המחבל את הפצצה, שילחתי בו צרור קטלני שהרגו במקום.
גיזרון עריכה
- מן הפועל צרר (א)
צירופים עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
ראו גם עריכה
צָרוּר עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | צרור |
| הגייה* | tsarur |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | צ־ר־ר |
| דרך תצורה | משקל קָטוּל |
| נטיות | נ׳ צְרוּרָה, ר׳ צְרוּרִים, נ"ר צְרוּרוֹת |
- קשור ואסוף.
- ”וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת-בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל-שִׁכְמָם.“ (שמות יב, פסוק לד)
- ”רְחֵלוֹת יוֹצְאוֹת שְׁחוּזוֹת, כְּבוּלוֹת וּכְבוּנוֹת; הָעִזִּים יוֹצְאוֹת צְרוּרוֹת.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ה, משנה ב)
- ” אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת, בֵּין צְרוּרִין וּבֵין מֻתָּרִים לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, לְפִיכָךְ אִם אָבְדוּ אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן.“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ג, משנה יא)
- בהשאלה: אשה שאין לה בן זוג ואינה יכולה להינשא.
- ”וַיָּבֹא דָוִד אֶל-בֵּיתוֹ יְרוּשָׁלִַם וַיִּקַּח הַמֶּלֶךְ אֵת עֶשֶׂר-נָשִׁים פִּלַגְשִׁים אֲשֶׁר הִנִּיחַ לִשְׁמֹר הַבַּיִת וַיִּתְּנֵם בֵּית-מִשְׁמֶרֶת וַיְכַלְכְּלֵם וַאֲלֵיהֶם לֹא-בָא וַתִּהְיֶינָה צְרֻרוֹת עַד-יוֹם מֻתָן אַלְמְנוּת חַיּוּת.“ (שמואל ב׳ כ, פסוק ג)