כדור
כַּדּוּר
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כדור |
| הגייה* | kadur |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | כ־ד־ר |
| דרך תצורה | משקל קַטּוּל |
| נטיות | ר׳ כַּדּוּרִים; כַּדּוּר־, ר׳ כַּדּוּרֵי־ |
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
- [גאומטריה] גוף תלת מימדי, ובו כלל הנקודות הנמצאות עד למרחק קבוע מנקודה כלשהי במרחב (היא מרכז הכדור).
- עצם תלת מימדי עגול, שצורתו דומה לכדור הגאומטרי.
- ”כֶּסֶת עֲגֻלָּה, וְהַכַּדּוּר, וְהָאִמּוּם, וְהַקָּמִיעַ, וְהַתְּפִלָּה, אֵינָן צְרִיכִין שֶׁיָּבוֹאוּ בָהֶם הַמָּיִם.“ (משנה, מסכת מקואות – פרק י, משנה ב)
- ”וחכמים אומרים: אינו אסור אלא כל שיש בידו מקל או ציפור או כדור [...] כדור – (משום) שהעולם עשוי ככדור“ (ירושלמי, מסכת עבודה זרה – פרק ב, הלכה ג) (2)
- ”תא שמע: אתרוג תפוח, סרוח, כבוש, שלוק, כושי, לבן, ומנומר - פסול. אתרוג כדור - פסול“ (בבלי, מסכת סוכה – דף לו, עמוד א)
- ”תֵּבָה דְּמוּת קֻבָּה מְתֻלָּעַת / כַּדּוּר עֲגֻלָּה לֹא מְרֻבָּעַת“ (פֵּרוֹת, מאת יהודה הלוי, בפרויקט בן יהודה)
- ”כֹּחַ אַדִּיר אַךְ עִוֵּר / יִדְרֹךְ יַצְנִיף אוֹתָנוּ, / וּבְיַד גַּאֲוָה נִסְתָּרָה / כַּדּוּר מִשְׂחָק כֻּלָּנוּ“ (עסק בנסתרות, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- הילדים העבירו ביניהם את הכדור.
- גוף המורכב מתרמיל, קליע ופיקה ונורה מכלי נשק קל.
- "את ההוא לצד לקח / ושלף את האקדח / שירה עליו כדור אחד בתחת." (המגפיים של ברוך, מאת דני סנדרסון)
- "נהוג לכנות כדור בקוטר 20 מ"מ ומעלה פגז"
- חומר רפואי מוצק לבליעה.
- אתמול כאב לי הראש, ולכן בלעתי כדור שהקל את הכאבים.
גיזרון
עריכה- המילה משותפת לכמה שפות שמיות: kudûru (אשורית), kdrt (אוגריתית), כַּדוּרָא (ארמית). עם זאת, זמן הופעתה המדויק בעברית איננו ברור. היא מופיעה פעמיים בספר ישעיהו:
”צָנוֹף יִצְנָפְךָ צְנֵפָה כַּדּוּר אֶל אֶרֶץ רַחֲבַת יָדָיִם שָׁמָּה תָמוּת וְשָׁמָּה מַרְכְּבוֹת כְּבוֹדֶךָ קְלוֹן בֵּית אֲדֹנֶיךָ“ (ישעיהו כב, פסוק יח)
”וְחָנִיתִי כַדּוּר עָלָיִךְ וְצַרְתִּי עָלַיִךְ מֻצָּב וַהֲקִימֹתִי עָלַיִךְ מְצֻרֹת“ (ישעיהו כט, פסוק ג)
פרשנים וחוקרים נחלקו ביניהם בשאלה אם בפסוקים אלה הכוונה למשמעות הידועה לנו כיום, או שמא לכ"ף הדימוי ואחריה המילה דּוּר (מעגל). טור סיני הציע לזהות כדור עם סוג של רמש,אחרים הציעו אלומות . ברוקלמן הציע "כ-ערימה", וקאסוטו הציע לזהות שם זה במשמעותו המודרנית, עוד מוסיף קאסוטו כי מילה זו היא מן הרובד הקדום של הכנענית-עברית והיא מופיעה בלשון אוגריתית בעלילות בעל וענת - "תחתה ככדרת ראש", פירוש - תחתיה ראשים ככדורים [1].
- בערבית שורש ד-ו-ר; د و ر , מקושר לעגול ,סבוב. לדוגמא במילה: ( يُدَوِّرُ; יֻדָאִרֻ )= להסתובב במעגל,להסתחרר.(ראה ערך: מדורה).
- טור-סיני הציע כגרסת תרגום השבעים, לקרוא את המילה בפסוק השני "כְּדַוִד". בין אם הכוונה במקרא אכן הייתה לגוף עגול ובין אם לא, משמעותה הנוכחית של המילה מצויה כבר בתקופת חז"ל[2].
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה גוף תלת ממדי
|
עצם הנורה מכלי נשק
|
מידע נוסף
עריכה- בלשון חז"ל ואף אחריה נעשה שימוש במילה הן במין זכר הן במין נקבה. למשל: ”מוכין כדי לעשות כדור קטנה“ (בבלי, מסכת שבת – דף עח, עמוד ב). כיום המילה נהוגה במין זכר בלבד.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: כדור |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כדורי רובה |
| תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גלולות |
קישורים חיצוניים
עריכה- גלגוליו של כַּדּוּר, באתר האקדמיה ללשון העברית, 9 ביולי 2014