מדורה

תוכן עניינים

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מדורה
הגייה^*	mdura
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ד־ו־ר
דרך תצורה	משקל מַקְטֵלָה
נטיות	ר׳ מְדוּרוֹת; מְדוּרַת־, ר׳ מְדוּרוֹת־

מדורה

הדלקת אש בצורה מבוקרת בשטח חיצוני למטרות חימום, בישול, איתות וציון חגים ומאורעות היסטוריים שונים.
- ”כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה, גַּם הוא [הִיא] לַמֶּלֶךְ הוּכָן הֶעְמִיק הִרְחִב. מְדֻרָתָהּ אֵשׁ וְעֵצִים הַרְבֵּה, נִשְׁמַת יְהוָה כְּנַחַל גָּפְרִית בֹּעֲרָה בָּהּ“ (ישעיהו ל, פסוק לג)
- "בית שמאי אומרים, לא יחם אדם חמין לרגליו... עושה אדם מדורה ומתחמם כנגדה" (משנה ביצה ב ה)

השורש ד־ו־ר משמש בהוראת הקפה וסיבוב, כמו למשל ”וְחָנִיתִי כַדּוּר עָלָיִךְ“ (ישעיהו כט, פסוק ג) (ראו דור). כן יתכן שהשורש בא בהוראת שריפה, כמו ”וְגַם דּוּר הָעֲצָמִים תַּחְתֶּיהָ“ (יחזקאל כד, פסוק ה).
ובערבית שורש ד-ו-ר; د و ر , מקושר לעגול ,סבוב. לדוגמא במילה: ( يُدَوِّرُ; יֻדָאִרֻ )= להסתובב במעגל,להסתחרר‎‎.(ראה ערך: כדור).

ערך בוויקיפדיה: מדורה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מדורה