מדורה
מְדוּרָה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מדורה |
| הגייה* | medura |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ד־ו־ר |
| דרך תצורה | משקל מַקְטֵלָה |
| נטיות | ר׳ מְדוּרוֹת; מְדוּרַת־, ר׳ מְדוּרוֹת־ |
- הדלקת אש בצורה מבוקרת בחוץ למטרות חימום, בישול, איתות וכאירוע חברתי.
- ”...הִרְחִב מְדֻרָתָהּ, אֵשׁ וְעֵצִים הַרְבֵּה – נִשְׁמַת יהוה כְּנַחַל גָּפְרִית, בֹּעֲרָה בָּהּ.“ (ישעיהו ל, פסוק לג)
- ”לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה; אוֹי עִיר הַדָּמִים, גַּם־אֲנִי אַגְדִּיל הַמְּדוּרָה.“ (יחזקאל כד, פסוק ט)
- ”מְשַׁלְשְׁלִין אֶת הַפֶּסַח בַּתַּנּוּר עִם חֲשֵׁכָה; וּמַאֲחִיזִין אֶת הָאוּר בִּמְדוּרַת בֵּית הַמּוֹקֵד.“ (משנה, מסכת שבת – פרק א, משנה יא)
- ”וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקִין מִכָּאן וּמִכָּאן, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵית הַטְּבִילָה, וּמְדוּרָה הָיְתָה שָׁם[...]; יָרַד וְטָבַל, עָלָה וְנִסְתַּפַּג, וְנִתְחַמַּם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה.“ (משנה, מסכת תמיד – פרק א, משנה א)
- ”הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת קְרִירָה, / נוֹסִיפָה קֵיסָם לַמְּדוּרָה, / וְכָךְ בִּזְרוֹעוֹת אַרְגָּמָן / בָּאֵשׁ יַעֲלֶה כְּקָרְבָּן;“ (הַפִינְגָ'אן, מאת חיים חפר בזֶמֶרֶשֶׁת)
גיזרון
עריכה- המשמע הוא 'ערימה עגולה', משם 'ערימה להדלקת אש': השורש ד־ו־ר משמש בהוראת הקפה וסיבוב (ראו דּוּר 'עיגול', דָּר), כמו למשל ”וְחָנִיתִי כַדּוּר עָלָיִךְ“ (ישעיהו כט, פסוק ג). כן יתכן שהשורש בא בהוראת שריפה, כמו ”וְגַם דּוּר הָעֲצָמִים תַּחְתֶּיהָ“ (יחזקאל כד, פסוק ה).
- ובערבית שורש ד-ו-ר; د و ر , מקושר לעגול ,סבוב. לדוגמא במילה: ( يُدَوِّرُ; יֻדָאִרֻ )= להסתובב במעגל, להסתחרר.(ראה ערך: כדור).
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- איטלקית: falò
- אנגלית: bonfire
- אספרנטו: rubfajro
- ארמנית: խարույկ
- ברטונית: tantad
- גרמנית: Lagerfeuer
- הולנדית: vreugdevuur
- הונגרית: örömtűz
- יפנית: たき火
- לטבית: ugunskurs
- ליטאית: laužas
- מקדונית: логорски оган
- סינית: 篝火
- סלובנית: kres
- ספרדית: fogata
- פולנית: ognisko
- פורטוגלית: fogueira
- פינית: kokko
- צרפתית: feu de joie
- קוריאנית: 화톳불
- רוסית: костёр
