מְדוּרָה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מדורה
הגייה* medura
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ד־ו־ר
דרך תצורה משקל מַקְטֵלָה
נטיות ר׳ מְדוּרוֹת; מְדוּרַת־, ר׳ מְדוּרוֹת־
 
מדורה
  1. הדלקת אש בצורה מבוקרת בחוץ למטרות חימום, בישול, איתות וכאירוע חברתי.
    • ”...הִרְחִב מְדֻרָתָהּ, אֵשׁ וְעֵצִים הַרְבֵּה – נִשְׁמַת יהוה כְּנַחַל גָּפְרִית, בֹּעֲרָה בָּהּ.“ (ישעיהו ל, פסוק לג)
    • ”לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה; אוֹי עִיר הַדָּמִים, גַּם־אֲנִי אַגְדִּיל הַמְּדוּרָה.“ (יחזקאל כד, פסוק ט)
    • ”מְשַׁלְשְׁלִין אֶת הַפֶּסַח בַּתַּנּוּר עִם חֲשֵׁכָה; וּמַאֲחִיזִין אֶת הָאוּר בִּמְדוּרַת בֵּית הַמּוֹקֵד.“ (משנה, מסכת שבתפרק א, משנה יא)
    • ”וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקִין מִכָּאן וּמִכָּאן, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵית הַטְּבִילָה, וּמְדוּרָה הָיְתָה שָׁם[...]; יָרַד וְטָבַל, עָלָה וְנִסְתַּפַּג, וְנִתְחַמַּם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה.“ (משנה, מסכת תמידפרק א, משנה א)
    • ”הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת קְרִירָה, / נוֹסִיפָה קֵיסָם לַמְּדוּרָה, / וְכָךְ בִּזְרוֹעוֹת אַרְגָּמָן / בָּאֵשׁ יַעֲלֶה כְּקָרְבָּן;“ (הַפִינְגָ'אן, מאת חיים חפר בזֶמֶרֶשֶׁת)

גיזרון

עריכה
  • המשמע הוא 'ערימה עגולה', משם 'ערימה להדלקת אש': השורש ד־ו־ר משמש בהוראת הקפה וסיבוב (ראו דּוּר 'עיגול', דָּר), כמו למשל ”וְחָנִיתִי כַדּוּר עָלָיִךְ“ (ישעיהו כט, פסוק ג). כן יתכן שהשורש בא בהוראת שריפה, כמו ”וְגַם דּוּר הָעֲצָמִים תַּחְתֶּיהָ“ (יחזקאל כד, פסוק ה).
  • ובערבית שורש ד-ו-ר; د و ر , מקושר לעגול ,סבוב. לדוגמא במילה: ( يُدَوِّرُ; יֻדָאִרֻ )= להסתובב במעגל, להסתחרר‎‎.(ראה ערך: כדור).

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה


ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: מדורה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מדורות