ארוע

אֵרוּעַ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אירוע
הגייה^*	erua
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־ר־ע
דרך תצורה	משקל קִטּוּל
נטיות	ר׳ אֵרוּעִים; אֵרוּעַ־, ר׳ אֵרוּעֵי־

התרחשות בעלת תוכן ברצף הזמן.
- ”זהו לוח הארועים הבלתי רשמי של ועידת הפסגה בין רייגן לגורבאצ'וב.“ ("מעריב", 15 בנובמבר 1985, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
בהשאלה: התאספות מאורגנת של אנשים לציון דבר מה.
- ”מורי אילת לא שבתו במשך השבוע האחרון משום שהתקיימו באילת חגיגות 32 שנה לשחרור העיר, ורוב האירועים היו בבתי־הספר.“ ("דבר", 23 במרץ1981, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
בהשאלה: התרחשות בולטת ולא שגרתית.
- ”כנראה שהארוע היה לפני בואו של הדוקטור אופלטקה שלחם בנחישות לחיסול מפגעי התברואה אף שרחש לו שונאים.“ (תל־אביב: זכרונות 1919–1939, מאת יבנאל מטלון, בפרויקט בן יהודה)
- ”מכונית שחנתה סמוך למקום האירוע ניזוקה קלות.“ ("מעריב", 4 במרץ 1988, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

שם פעולה מן אֵרַע. השורש א־ר־ע בשיכול עיצורים משורש ע־ר־ה שהוא השורש הארמי המקביל לק־ר־ה (מִקְרֶה)^[^{דרוש מקור]}.
מארמית: בְּיוֹמָא תְמִינָאָה כְּנִישִׁין תֶּהֱווֹן בְּחֶדְוָא מִן מַטִילְכוֹן לְבָתֵּיכוֹן כְּנִישַׁת חֶדְוָא וְיוֹמָא טָבָא וְאִירוּעַ קַדִישׁ תֶּהֱוֵי לְכוֹן כָּל עִיבִידַת פּוּלְחָנָא לָא תַעַבְדוּן תרגום מיוחס ליונתן-במדבר כט תרגום: ביום השמיני מכונסים תהיו מעבודתכם לבתיכם עצרת שמחה ויום טוב ואירוע^[1] מקודש תהיה לכם כל מעשה עבודה לא תעשו