ארע
אֵרַע
עריכה| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | אירע |
| שורש וגזרה | א־ר־ע |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון חז"ל התרחש; קרה.
- ”אָמַר לָהֶם, בִּכְנִיסָתִי אֲנִי מִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא תֶאֱרַע תְּקָלָה עַל יָדִי, וּבִיצִיאָתִי אֲנִי נוֹתֵן הוֹדָיָה עַל חֶלְקִי.“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ד, משנה ד)
- ”חֲמִשָּׁה דְבָרִים אֵרְעוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז וַחֲמִשָּׁה בְּתִשְׁעָה בְאָב.“ (משנה, מסכת תענית – פרק ד, משנה ו)
- ”וְכֵן מִי שֶׁהָיָה יֵינוֹ בְּתוֹךְ הַבּוֹר וְאֵרְעוֹ אֵבֶל אוֹ אֹנֶס, אוֹ שֶׁהִטְעוּהוּ (פוֹעֲלִים), זוֹלֵף וְגוֹמֵר וְגָף כְּדַרְכּוֹ.“ (משנה, מסכת מועד קטן – פרק ב, משנה ב)
- ”...וְלֹא הִסְרִיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ מֵעוֹלָם, וְלֹא נִרְאָה זְבוּב בְּבֵית הַמִּטְבְּחַיִם, וְלֹא אֵרַע קֶרִי לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים...“ (משנה, מסכת אבות – פרק ה, משנה ה)
- ”כָּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁאֵרַע בָּהֶם פְּסוּל קֹדֶם לְהֶפְשֵׁטָן, אֵין עוֹרוֹתֵיהֶם לַכֹּהֲנִים.“ (משנה, מסכת זבחים – פרק יב, משנה ד)
- הלכתי לראות מה ארע
גיזרון
עריכה- לשון חז"ל מארמית: השורש א־ר־ע נגזר מטעמי נוחות הגייה מהשורש ע־ר־ע[1] שהוא השורש הארמי המקביל לק־ר־י/ה (מִקְרֶה).[2] דוגמה: ”וַיַּגִּידוּ לוֹ אֵת כָּל הַקֹּרֹת אֹתָם“ (בראשית מב, פסוק כט) = ”וְחַוִּיאוּ לֵיהּ יָת כָּל דְּעָרַעָא יָתְהוֹן“ (אונקלוס על בראשית מב – פסוק כט) = ”וְתַנִיאוּ לֵיהּ יַת כָּל דְאָרַע יַתְהוֹם“ (יונתן על בראשית מב – פסוק כט): מומחש התהליך בארמית ע־ר־ע ← א־ר־ע מטעמי נוחות הגייה: בתרגום אונקלוס עדיין מופיעה ע־ר־ע, בתרגום ירושלמי-יונתן מופיעה א־ר־ע.[2][3]
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהאַרָע
עריכהגיזרון
עריכה- בארמית בבלית אַרְעָא העיצורים קרובים בין המילה א-ר-ץ בעברית וא-ר-ד בערבית (ارض-ארץ, אדמה).
מילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכה | מספר הסעיפים בערך זה קטן מהנדרש או שהוא חסר סעיף מהותי כגון ניתוח דקדוקי. קראו על כתיבת ערכים בוויקימילון וראו כיצד אתם יכולים לסייע ולתרום לערך זה. |