מארמית: אַצְוָתָא, במקור 'מִשְׁאֶרֶת', קערה גדולה ללישת בצק, דומה לשוקת,[1] משם קבוצת כיכרות הלחם הנמצאות בתוכה: מובן (1). במשמע המקורי של קערה גדולה, קרוב לארמית אציצא\עציצא,[2] כלומר לעברית עציץ.[3] וכנראה גם לפועל הערבי בהגיית: עֲצְ (عصّ) בהוראת למעוך,להדק,ללחוץ.
רבי אלעזר ב"ר שמעון אתוי חמרייא גבי אבוי למיזבן עיבור מן קרייתא המונייא יתיב גבי תנורא, אמיה נסחא והוא אכיל, אמיה נסחא והוא אכיל עד דאכיל כל אצוותא. (שיר השירים רבה ה ג)