| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | חמלה |
| הגייה* | khemla |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ח־מ־ל |
| דרך תצורה | משקל קֶטְלָה |
| נטיות | חֶמְלַת־ |
- תחושת רחמים או אהדה לאחר.
- ”"וַיִּתְמַהְמָהּ--וַיַּחֲזִיקוּ הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ וּבְיַד-אִשְׁתּוֹ וּבְיַד שְׁתֵּי בְנֹתָיו, בְּחֶמְלַת יְהוָה עָלָיו; וַיֹּצִאֻהוּ וַיַּנִּחֻהוּ, מִחוּץ לָעִיר"“ (בראשית יט, פסוק טז)
- מצבו הקשה של הפצוע עורר חמלה.
- המילה האנגלית compassion מורכבת מהתחילית com, שמשמעה יחד ומהמלה passion שמשמעה לסבול. כביכול, אדם החומל על האחר סובל יחד אתו.
- גם חֻמְלָה ”לֹא חָסָה עָלַיִךְ עַיִן לַעֲשׂוֹת לָךְ אַחַת מֵאֵלֶּה לְחֻמְלָה עָלָיִךְ וַתֻּשְׁלְכִי אֶל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּגֹעַל נַפְשֵׁךְ “ (יחזקאל טז, פסוק ה)
