| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
חמלה
|
| הגייה* |
khemla
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
ח־מ־ל
|
| דרך תצורה |
משקל קֶטְלָה
|
| נטיות |
חֶמְלַת־
|
- תחושת רחמים או אהדה לאחר.
- ”"וַיִּתְמַהְמָהּ--וַיַּחֲזִיקוּ הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ וּבְיַד-אִשְׁתּוֹ וּבְיַד שְׁתֵּי בְנֹתָיו, בְּחֶמְלַת יְהוָה עָלָיו; וַיֹּצִאֻהוּ וַיַּנִּחֻהוּ, מִחוּץ לָעִיר"“ (בראשית יט, פסוק טז)
- מצבו הקשה של הפצוע עורר חמלה.
- המילה האנגלית compassion מורכבת מהתחילית com, שמשמעה יחד ומהמלה passion שמשמעה לסבול. כביכול, אדם החומל על האחר סובל יחד אתו.
- גם חֻמְלָה ”לֹא חָסָה עָלַיִךְ עַיִן לַעֲשׂוֹת לָךְ אַחַת מֵאֵלֶּה לְחֻמְלָה עָלָיִךְ וַתֻּשְׁלְכִי אֶל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּגֹעַל נַפְשֵׁךְ “ (יחזקאל טז, פסוק ה)
