סַבָּאעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סבא
הגייה* saba
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ סָבִים; סב־, ר׳ סָבֵי־ (ראו להלן בסעיף "מידע נוסף")
 
"חֶקֶר ראשו של אדם זקן" (1615): ישיש כפי שציירוֹ פטר פאול רובנס
  1. כינוי לאב ההורה, סב.
    • לסבא שלי יש ספרייה ענקית.
    • "דממה בעיירה ובביתנו; גם סבא, גם סבתא, גם אבא ואמא שותקים" ("מכתב גדול", שמחה בן־ציון)
    • "והנכדים לא יכלו למלאות פיהם צחוק, שמא יקפיד סבא, ענן של מרה־שחורה ירד על הבית, על החצר, והכביד על הכל" ("זקן חולה", יהודה שטיינברג)
  2. זקן, ישיש.

גיזרוןעריכה

  • מארמית. במקורה בארמית הייתה המילה sava, בבי"ת רפה ובמלרע.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

מידע נוסףעריכה

  • לפי כללי האקדמיה ללשון העברית, מילים ארמיות ממין נקבה נכתבות בעברית בה"א בסופן (למשל: דוגמה, סדנה). מכלל זה יוצאות המילים: סבתא, סבא, אמא, אבא.
  • שאילת המילים מהארמית בתבנית זו מקשה על הטייתן ברבים. האקדמיה מעדיפה חזרה לצורת העברית בצורת הרבים: אבות, אמהות, סבים, סבתות.
  • באופן דומה, הוספת ה"א הידיעה למילה ארמית מיודעת אינה תקינה. למשל, "אמא" היא מילה מיודעת, ו"האמא" היא יידוע כפול (ראו למשל: בחוברת "אַל תֹּאמַר - אֱמֹר. השגיאות השגורות בדבור" של ועד הלשון העברית, ירושלים תרע"א). צורת הידוע בעברית היא "האב", "האם", "הסב", "הַסָּבָה".

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

סָבָאעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא סבא
שורש וגזרה ס־ב־א,גזרת נל"א
בניין פָּעַל (קַל)
  1. שתה הרבה מאוד בדר"כ משקה חריף כשיכר, ויין.

גיזרוןעריכה

  1. מקור הפועל אינו ידוע, אך בשפות שמיות אחרות קיימים פעלים מקבילים דומים (למשל הפועל הארמי סְבָא).

מובאות נוספותעריכה

  • ”אֵתָיוּ אֶקְחָה יַיִן וְנִסְבְּאָה שֵׁכָר וְהָיָה כָזֶה יוֹם מָחָר גָּדוֹל יֶתֶר מְאֹד“ (ישעיהו נו, פסוק יב)
  • ”אַל תְּהִי בְסֹבְאֵי יָיִן בְּזֹלֲלֵי בָשָׂר לָמוֹ; כִּי סֹבֵא וְזוֹלֵל יִוָּרֵשׁ וּקְרָעִים תַּלְבִּישׁ נוּמָה“ (משלי כג, פסוקים ככא)

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


השורש סבא

השורש ס־ב־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעליםעריכה

ס־ב־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל סָבָא סוֹבֵא יִסְבָּא סְבָא לִסְבֹּא
נִפְעַל נִסְבָּא נִסְבָּא יִסָּבֵא הִסָּבֵא לְהִסָּבֵא
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

סֹבֶאעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סובא
הגייה* sove
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־ב־א
דרך תצורה
נטיות ר׳ סְבָאִים; סֹבֶא־, ר׳ סָבְאֵי־
  1. לשון המקרא משקה חריף, משקה משכּר.
    • ”כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם“ (ישעיהו א, פסוק כב)
    • ”סָר סָבְאָם הַזְנֵה הִזְנוּ אָהֲבוּ הֵבוּ קָלוֹן מָגִנֶּיהָ“ (הושע ד, פסוק יח)

גיזרוןעריכה

  1. מקור המילה אינו ידוע, אך בשפות שמיות אחרות (אכדית, ארמית־סורית וערבית) קיימות מילים דומות הקשורות ליין.

פרשנים מפרשיםעריכה

  • מצודת ציון: "כן נקראים משקים המשכרים."
  • רד"ק: "הוא היין הנמכר בחנות לפי שבאים שם רקים ופוחזים וסובאים ומשתכרין שם."
  • רש"י: "משקים."

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: משקה חריף
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משקאות חריפים


השורש סבא

השורש ס־ב־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעליםעריכה

ס־ב־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל סָבָא סוֹבֵא יִסְבָּא סְבָא לִסְבֹּא
נִפְעַל נִסְבָּא נִסְבָּא יִסָּבֵא הִסָּבֵא לְהִסָּבֵא
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-