סַבָּא

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סבא
הגייה* saba
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׂ־ו־ב
דרך תצורה
נטיות ר׳ סָבִים; סב־, ר׳ סָבֵי־ (ראו להלן בסעיף "מידע נוסף")
 
סבא ונכדו
  1. כינוי לאב ההורה, סב.
    • לסבא שלי יש ספרייה ענקית.
    • "דממה בעיירה ובביתנו; גם סבא, גם סבתא, גם אבא ואמא שותקים" ("מכתב גדול", שמחה בן־ציון)
    • "והנכדים לא יכלו למלאות פיהם צחוק, שמא יקפיד סבא, ענן של מרה־שחורה ירד על הבית, על החצר, והכביד על הכל" ("זקן חולה", יהודה שטיינברג)
  2. זקן, ישיש.

גיזרון

עריכה
  • מארמית. במקורה בארמית הייתה המילה sava, בבי"ת רפה ובמלרע.

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה
  • איטלקית: nonno‏‏‏‏
  • אנגלית: gramps‏, grandfather‏‏‏‏
  • אספרנטו: avo‏‏‏‏
  • ארמנית: պապ‏‏‏‏ (תעתיק: pap)
հավ‏‏‏‏ (תעתיק: hav)
  • גרוזינית: პაპა‏‏‏‏ (תעתיק: ṗaṗa)
ბაბუა‏‏‏‏ (תעתיק: babua)

מידע נוסף

עריכה
  • לפי כללי האקדמיה ללשון העברית, מילים ארמיות ממין נקבה נכתבות בעברית בה"א בסופן (למשל: דוגמה, סדנה). מכלל זה יוצאות המילים: סבתא, סבא, אמא, אבא.
  • שאילת המילים מהארמית בתבנית זו מקשה על הטייתן ברבים. האקדמיה מעדיפה חזרה לצורת העברית בצורת הרבים: אבות, אמהות, סבים, סבתות.
  • באופן דומה, הוספת ה"א הידיעה למילה ארמית מיודעת אינה תקינה. למשל, "אמא" היא מילה מיודעת, ו"האמא" היא יידוע כפול (ראו למשל: בחוברת "אַל תֹּאמַר - אֱמֹר. השגיאות השגורות בדבור" של ועד הלשון העברית, ירושלים תרע"א). צורת הידוע בעברית היא "האב", "האם", "הסב", "הַסָּבָה".

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: סבא
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סבים

סָבָא

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא סבא
שורש וגזרה ס־ב־א,גזרת נל"א
בניין פָּעַל (קַל)
  1. שתה הרבה מאוד בדר"כ משקה חריף כשיכר, ויין.
    • "בעלי לשון הרע הוציאו את דבּתם רעה כי סובא הוא ואוהב למשוך ביין את בשׂרו" ("שניהם כאחד טובים", יהודה לייב גורדון)
    • ”בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ זוֹלֵל וְסֹבֵא (דברים כא, פסוק כ)
    • ”אַל תְּהִי בְסֹבְאֵי יָיִן בְּזֹלֲלֵי בָשָׂר לָמוֹ; כִּי סֹבֵא וְזוֹלֵל יִוָּרֵשׁ וּקְרָעִים תַּלְבִּישׁ נוּמָה“ (משלי כג, פסוקים ככא)

גיזרון

עריכה
  1. מקור הפועל אינו ידוע, אך בשפות שמיות אחרות קיימים פעלים מקבילים דומים (למשל הפועל הארמי סְבָא בתלמוד ארמית: ”סָבוֹיתָא“ (בבלי, מסכת עבודה זרהדף עא, עמוד א) -מוכרי יין).
  • בתעודות שנתגלו בעיר אמר הכתובות אכדית בניב מקומי יין-חסְפֻּ ḥaspu בהוראת סוג של יין איכותי ללא משקעים (בניגוד ליין מצבְּ, yn mṣb) [1].

מובאות נוספות

עריכה
  • ”אֵתָיוּ אֶקְחָה יַיִן וְנִסְבְּאָה שֵׁכָר וְהָיָה כָזֶה יוֹם מָחָר גָּדוֹל יֶתֶר מְאֹד“ (ישעיהו נו, פסוק יב)

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה


השורש סבא

השורש ס־ב־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעלים

עריכה
ס־ב־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל סָבָא סוֹבֵא יִסְבָּא סְבָא לִסְבֹּא
נִפְעַל נִסְבָּא נִסְבָּא יִסָּבֵא הִסָּבֵא לְהִסָּבֵא
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

סֹבֶא

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סובא
הגייה* sove
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־ב־א
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ סְבָאִים; סֹבֶא־, ר׳ סָבְאֵי־
  1. לשון המקרא משקה חריף, משקה משכּר.
    • ”כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים; סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם.“ (ישעיהו א, פסוק כב)
    • ”סָר סָבְאָם; הַזְנֵה הִזְנוּ, אָהֲבוּ הֵבוּ קָלוֹן מָגִנֶּיהָ.“ (הושע ד, פסוק יח)

גיזרון

עריכה
  1. מקור המילה אינו ידוע, אך בשפות שמיות אחרות (אכדית, ארמית־סורית וערבית) קיימות מילים דומות הקשורות ליין.

פרשנים מפרשים

עריכה
  • מצודת ציון: "כן נקראים משקים המשכרים."
  • רד"ק: "הוא היין הנמכר בחנות לפי שבאים שם רקים ופוחזים וסובאים ומשתכרין שם."
  • רש"י: "משקים."

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: משקה חריף
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משקאות חריפים


השורש סבא

השורש ס־ב־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעלים

עריכה
ס־ב־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל סָבָא סוֹבֵא יִסְבָּא סְבָא לִסְבֹּא
נִפְעַל נִסְבָּא נִסְבָּא יִסָּבֵא הִסָּבֵא לְהִסָּבֵא
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
  1. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 369 : ḥsp