סבא
סַבָּא
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | סבא |
הגייה* | saba |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׂ־ו־ב |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ סָבִים; סב־, ר׳ סָבֵי־ (ראו להלן בסעיף "מידע נוסף") |
- כינוי לאב ההורה, סב.
- לסבא שלי יש ספרייה ענקית.
- "דממה בעיירה ובביתנו; גם סבא, גם סבתא, גם אבא ואמא שותקים" ("מכתב גדול", שמחה בן־ציון)
- "והנכדים לא יכלו למלאות פיהם צחוק, שמא יקפיד סבא, ענן של מרה־שחורה ירד על הבית, על החצר, והכביד על הכל" ("זקן חולה", יהודה שטיינברג)
- זקן, ישיש.
- ראיתי סבא אחד באוטובוס וקמתי כדי לתת לו לשבת.
- "וברוב הימים נטפל לי סבא אחד מבעלי ברית הממזר, רשע, ערום וגנב" ("ספר הקבצנים", מנדלי מוכר ספרים)
- "זה כחמשים שנה ויותר יושב לו אותו סבא בתוך כסאו, המשקפים נתונים לו על עיניו הקטנות המחודדות וראשו כפוף על־גבי גליון לבן" ("יוצר הנוסח", חיים נחמן ביאליק)
- ”א"ר פפא סבא משמיה דרב: בבל - בריאה, מישון - מיתה, מדי - חולה, עילם - גוססת“ (בבלי, מסכת קידושין – דף עא, עמוד ב)
- ”בא לו סמאל אצל אבינו אברהם אמר ליה סבא, סבא אובדת לבך“ (בראשית רבה, פרשה נו, סימן ד)
- ”אמר לו בחייך סבא בר כמה שנין את יומא דין, אמר לו בר מאה שנין“ (ויקרא רבה, פרשה כה, סימן ה)
גיזרון
עריכה- מארמית. במקורה בארמית הייתה המילה sava, בבי"ת רפה ובמלרע.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- איטלקית: nonno
- אנגלית: gramps, grandfather
- אספרנטו: avo
- ארמנית: պապ (תעתיק: pap)
- հավ (תעתיק: hav)
- גרוזינית: პაპა (תעתיק: ṗaṗa)
- ბაბუა (תעתיק: babua)
- גרמנית: Großvater, Opa, Opi
- הודית: दादा (תעתיק: dādā)י नाना (תעתיק: nānā)
- הולנדית: grootvader, opa, bompa
- הונגרית: nagyapa
- טורקית: dede
- יוונית: πάππος (תעתיק: páppos)
- יידיש: זײדע
- יפנית: お爺さん (תעתיק: ojiisan)
- כורדית: bapîr
- לטינית: avus
- נורווגית: farfar (מצד האב), morfar (מצד האם), bestefar
- ספרדית: abuelo
- ערבית: جد (תעתיק: גַ'דּ)
- פולנית: dziadek
- פורטוגלית: avô
- פינית: isoisä
- צ'כית: děda
- צרפתית: grand-père, aïeul
- קוריאנית: 할아버지 (תעתיק: harabeoji)
- רומנית: bunic, tataie
- רוסית: дед (תעתיק: ded)
- שוודית: farfar (מצד האב), morfar (מצד האם)
מידע נוסף
עריכה- לפי כללי האקדמיה ללשון העברית, מילים ארמיות ממין נקבה נכתבות בעברית בה"א בסופן (למשל: דוגמה, סדנה). מכלל זה יוצאות המילים: סבתא, סבא, אמא, אבא.
- שאילת המילים מהארמית בתבנית זו מקשה על הטייתן ברבים. האקדמיה מעדיפה חזרה לצורת העברית בצורת הרבים: אבות, אמהות, סבים, סבתות.
- באופן דומה, הוספת ה"א הידיעה למילה ארמית מיודעת אינה תקינה. למשל, "אמא" היא מילה מיודעת, ו"האמא" היא יידוע כפול (ראו למשל: בחוברת "אַל תֹּאמַר - אֱמֹר. השגיאות השגורות בדבור" של ועד הלשון העברית, ירושלים תרע"א). צורת הידוע בעברית היא "האב", "האם", "הסב", "הַסָּבָה".
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: סבא |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סבים |
- על ההגייה סָבָא בבי"ת רפה ובמלרע, באתר האקדמיה ללשון העברית.
סָבָא
עריכהניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | סבא |
שורש וגזרה | ס־ב־א,גזרת נל"א |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- שתה הרבה מאוד בדר"כ משקה חריף כשיכר, ויין.
- "בעלי לשון הרע הוציאו את דבּתם רעה כי סובא הוא ואוהב למשוך ביין את בשׂרו" ("שניהם כאחד טובים", יהודה לייב גורדון)
- ”בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ זוֹלֵל וְסֹבֵא“ (דברים כא, פסוק כ)
- ”אַל תְּהִי בְסֹבְאֵי יָיִן בְּזֹלֲלֵי בָשָׂר לָמוֹ; כִּי סֹבֵא וְזוֹלֵל יִוָּרֵשׁ וּקְרָעִים תַּלְבִּישׁ נוּמָה“ (משלי כג, פסוקים כ – כא)
גיזרון
עריכה- מקור הפועל אינו ידוע, אך בשפות שמיות אחרות קיימים פעלים מקבילים דומים (למשל הפועל הארמי סְבָא בתלמוד ארמית: ”סָבוֹיתָא“ (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף עא, עמוד א) -מוכרי יין).
מובאות נוספות
עריכה- ”אֵתָיוּ אֶקְחָה יַיִן וְנִסְבְּאָה שֵׁכָר וְהָיָה כָזֶה יוֹם מָחָר גָּדוֹל יֶתֶר מְאֹד“ (ישעיהו נו, פסוק יב)
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: get drunk
ראו גם
עריכה
השורש סבא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
סֹבֶא
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | סובא |
הגייה* | sove |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ס־ב־א |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות | ר׳ סְבָאִים; סֹבֶא־, ר׳ סָבְאֵי־ |
- לשון המקרא משקה חריף, משקה משכּר.
גיזרון
עריכה- מקור המילה אינו ידוע, אך בשפות שמיות אחרות (אכדית, ארמית־סורית וערבית) קיימות מילים דומות הקשורות ליין.
פרשנים מפרשים
עריכה- מצודת ציון: "כן נקראים משקים המשכרים."
- רד"ק: "הוא היין הנמכר בחנות לפי שבאים שם רקים ופוחזים וסובאים ומשתכרין שם."
- רש"י: "משקים."
תרגום
עריכה- אנגלית: alcoholic beverage, hard liquor
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: משקה חריף |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משקאות חריפים |
השורש סבא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 369 : ḥsp