סבא
סַבָּאעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | סבא |
הגייה* | saba |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ סָבִים; סב־, ר׳ סָבֵי־ (ראו להלן בסעיף "מידע נוסף") |
- כינוי לאב ההורה, סב.
- לסבא שלי יש ספרייה ענקית.
- "דממה בעיירה ובביתנו; גם סבא, גם סבתא, גם אבא ואמא שותקים" ("מכתב גדול", שמחה בן־ציון)
- "והנכדים לא יכלו למלאות פיהם צחוק, שמא יקפיד סבא, ענן של מרה־שחורה ירד על הבית, על החצר, והכביד על הכל" ("זקן חולה", יהודה שטיינברג)
- זקן, ישיש.
- ראיתי סבא אחד באוטובוס וקמתי כדי לתת לו לשבת.
- "וברוב הימים נטפל לי סבא אחד מבעלי ברית הממזר, רשע, ערום וגנב" ("ספר הקבצנים", מנדלי מוכר ספרים)
- "זה כחמשים שנה ויותר יושב לו אותו סבא בתוך כסאו, המשקפים נתונים לו על עיניו הקטנות המחודדות וראשו כפוף על־גבי גליון לבן" ("יוצר הנוסח", חיים נחמן ביאליק)
- ”א"ר פפא סבא משמיה דרב: בבל - בריאה, מישון - מיתה, מדי - חולה, עילם - גוססת“ (בבלי, מסכת קידושין – דף עא, עמוד ב)
- ”בא לו סמאל אצל אבינו אברהם אמר ליה סבא, סבא אובדת לבך“ (בראשית רבה, פרשה נו, סימן ד)
- ”אמר לו בחייך סבא בר כמה שנין את יומא דין, אמר לו בר מאה שנין“ (ויקרא רבה, פרשה כה, סימן ה)
גיזרוןעריכה
- מארמית. במקורה בארמית הייתה המילה sava, בבי"ת רפה ובמלרע.
צירופיםעריכה
מילים נרדפותעריכה
ניגודיםעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: grandfather
- אספרנטו avo
- בולגרית дядо
- יידיש: זײדע
- ספרדית: abuelo
מידע נוסףעריכה
- לפי כללי האקדמיה ללשון העברית, מילים ארמיות ממין נקבה נכתבות בעברית בה"א בסופן (למשל: דוגמה, סדנה). מכלל זה יוצאות המילים: סבתא, סבא, אמא, אבא.
- שאילת המילים מהארמית בתבנית זו מקשה על הטייתן ברבים. האקדמיה מעדיפה חזרה לצורת העברית בצורת הרבים: אבות, אמהות, סבים, סבתות.
- באופן דומה, הוספת ה"א הידיעה למילה ארמית מיודעת אינה תקינה. למשל, "אמא" היא מילה מיודעת, ו"האמא" היא יידוע כפול (ראו למשל: בחוברת "אַל תֹּאמַר - אֱמֹר. השגיאות השגורות בדבור" של ועד הלשון העברית, ירושלים תרע"א). צורת הידוע בעברית היא "האב", "האם", "הסב", "הַסָּבָה".
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- על ההגייה סָבָא בבי"ת רפה ובמלרע, באתר האקדמיה ללשון העברית.
סָבָאעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | סבא |
שורש וגזרה | ס־ב־א,גזרת נל"א |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- שתה הרבה מאוד בדר"כ משקה חריף כשיכר, ויין.
- "בעלי לשון הרע הוציאו את דבּתם רעה כי סובא הוא ואוהב למשוך ביין את בשׂרו" ("שניהם כאחד טובים", יהודה לייב גורדון)
- ”בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ זוֹלֵל וְסֹבֵא“ (דברים כא, פסוק כ)
גיזרוןעריכה
- מקור הפועל אינו ידוע, אך בשפות שמיות אחרות קיימים פעלים מקבילים דומים (למשל הפועל הארמי סְבָא).
מובאות נוספותעריכה
- ”אֵתָיוּ אֶקְחָה יַיִן וְנִסְבְּאָה שֵׁכָר וְהָיָה כָזֶה יוֹם מָחָר גָּדוֹל יֶתֶר מְאֹד“ (ישעיהו נו, פסוק יב)
- ”אַל תְּהִי בְסֹבְאֵי יָיִן בְּזֹלֲלֵי בָשָׂר לָמוֹ; כִּי סֹבֵא וְזוֹלֵל יִוָּרֵשׁ וּקְרָעִים תַּלְבִּישׁ נוּמָה“ (משלי כג, פסוקים כ – כא)
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: get drunk
ראו גםעריכה
השורש סבא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
סֹבֶאעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | סובא |
הגייה* | sove |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ס־ב־א |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות | ר׳ סְבָאִים; סֹבֶא־, ר׳ סָבְאֵי־ |
- לשון המקרא משקה חריף, משקה משכּר.
גיזרוןעריכה
- מקור המילה אינו ידוע, אך בשפות שמיות אחרות (אכדית, ארמית־סורית וערבית) קיימות מילים דומות הקשורות ליין.
פרשנים מפרשיםעריכה
- מצודת ציון: "כן נקראים משקים המשכרים."
- רד"ק: "הוא היין הנמכר בחנות לפי שבאים שם רקים ופוחזים וסובאים ומשתכרין שם."
- רש"י: "משקים."
תרגוםעריכה
- אנגלית: alcoholic beverage, hard liquor
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: משקה חריף |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משקאות חריפים |
השורש סבא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 369 : ḥsp