שיבה

יש להוסיף לדף זה את הערך: שִׁיבָה.

שֵׂיבָהעריכה

אישה בשיבתה

לשון המקרא זִקְנָה, זִקְנָה יְתֵרָה.
- ”מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם, וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן; וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ, אֲנִי יְהֹוָה.“ (ויקרא יט, פסוק לב)
- ”וְעַד־זִקְנָה אֲנִי הוּא, וְעַד־שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל; אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא, וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט.“ (ישעיהו מו, פסוק ד)
לשון המקרא נִסְיוֹן חַיִּים.
- ”תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים, כֹּחָם; וַהֲדַר זְקֵנִים, שֵׂיבָה.“ (משלי כ, פסוק כט)
לשון חז"ל שֵׂעָר לָבָן.
- ”הַנּוֹדֵר מִשְּׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ, אָסוּר בַּקֵּרְחִים, וּבְבַעֲלֵי שֵׂיבוֹת, וּמֻתָּר בַּנָּשִׁים וּבַקְּטַנִּים, שֶׁאֵין נִקְרָאִין שְׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ אֶלָּא אֲנָשִׁים.“ (משנה, מסכת נדרים – פרק ג, משנה ח)

ערך בוויקיפדיה: שיער שיבה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שיער שיבה