נעורים
נְעוּרִים
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | נעורים |
| הגייה* | neurim |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר רבוי |
| שורש | נ־ע־ר |
| דרך תצורה | ריבוי ממשקל קָטוּל |
| נטיות | נְעוּרָיו, נְעוּרֶיהָ, נְעוּרַי, נְעוּרֵי- |
- לשון המקרא גיל ההתבגרות, תְּקוּפַת הַחַיִּים שֶׁבֵּין הילדות לבגרות.
- ”וַיָּרַח יְהֹוָה אֶת-רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל-לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת-הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְלֹא-אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת-כָּל-חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי“ (בראשית ח, פסוק כא)
- ”וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל-דָּוִד לֹא תוּכַל לָלֶכֶת אֶל-הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה לְהִלָּחֵם עִמּוֹ כִּי-נַעַר אַתָּה וְהוּא אִישׁ מִלְחָמָה מִנְּעֻרָיו“ (שמואל א׳ יז, פסוק לג)
- ”עִמּוֹ פָּרְצוּ הַנְּעוּרִים אֶל סִפּוּרֵינוּ. לֹא נְעוּרִים כְּלוּאִים בֵּין כָּתְלַי בֵּית-הַמִּדְרָשׁ, נְמַקִּים בִּגְוִילִים בָּלִים, לֹא יְבָבָה חֲנוּקָה עַל חַיִּים לֹא-חַיִּים, כִּי-אִם נְעוּרִים מַמָּשׁ, רַעֲנַנִּים, עֵרִים, מְלֵאֵי גִּיל, אַהֲבָה, מֶרֶץ, מֶרֶד, שְׂשׂוֹן-קְרָב, תַּאֲוַת-קָרְבָּן“ (בן-הדור, מאת חיים הררי, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
עריכהצירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: נעורים |