תינוק

תִּינוֹקעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	תינוק
הגייה^*	tinok
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	י־נ־ק
דרך תצורה	משקל תַּקְטוּל
נטיות	ר׳ תִּינוֹקוֹת; נ׳ תִּינֹקֶת; תִּינוֹק־, ר׳ תִּינוֹקוֹת־

תינוק (1)

"הערצה אִמהית" (1869): תינוק בזרועות אמו כפי שציירוֹ ויליאם אדולף בוז'רו

בן־אדם בראשית חייו, מרגע הלידה ועד גיל שנתיים או שלוש בערך.
- "עָבְרוּ יָמִים וְאֵינֶנִּי / תִּינֹקֶת בֵּין תִּינוֹקוֹת, / אֲבָל לֹא נָגוֹז הָעֶצֶב, / וְטֶרֶם הוּסַר הָאוֹת." ("חיץ", רחל)
לשון חז"ל ילד עד גיל בר מצוה.
- "איני יכול לישן לא מקול הפטיש ולא מקול הרחים ולא מקול התינוקות" (משנה, מסכת בבא בתרא, פרק ב', משנה ג')
- "...אמר רב חסדא: תינוקת בת שלש שנים ויום אחד, ותינוק בן תשע שנים ויום אחד" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ד, עמוד א')
מילת גנאי למי שמתנהג בצורה ילדותית, בוכה ומיילל.
- האב גער בבנו: "הגיע הזמן שתתבגר - הפסק להיות תינוק!"
- תראה אותו, איזה תינוק .

מקור המילה בלשון חז"ל והיא נגזרה מהשורש י־נ־ק - תינוק הוא מי שעודו יונק. בפועל שימשה המילה בלשון חז"ל לתיאור כל מי שלא הגיע לגיל ההתבגרות (הביטוי "תינוקות של בית רבן", למשל, מתייחס לילדים שלומדים תורה לפני חיובם במצוות (13). בעברית המודרנית משמשת המילה לתיאור אדם בשנות חייו הראשונות בלבד, בעוד המילה ילד מתארת את השלב הבא בחיי האדם לפני הגיעו לבגרות.

"וַיָּרֶם הָאַשּׁף תְרוּמָה מִכְּרִי הַשּׁוּמִים, / קֶלַח נָאֶה וּמְשֻׁבָּח מְלֵא זָקָן וָכֶרֶס, / וַיַּנִּיחֵהוּ עַל־פִּסַּת יָדוֹ כְּהַשְׁכֵּב תִּינוֹק בָּעֶרֶשׂ" ("אלוף בצלות ואלוף שום", חיים נחמן ביאליק)
"וכשהלכה לקראתו הקשיבה איזו בת־קול מנהמת מתחת לבגדו. באותה שעה היתה שרה־רבקה נכונה להישבע שבוודאי זהו קולו של תינוק רך." ("רבי דוב", שלום עליכם)
"מי שהיו לו שתי תינוקות אחד למול אחר השבת ואחד למול בשבת ושכח ומל את של אחר השבת בשבת חייב אחד למול בערב שבת ואחד למול בשבת" (משנה, מסכת שבת, פרק י"ט, משנה ד')
"אמר רבא: עכבר נכנס וככר בפיו, ונכנס אחריו ומצא פירורין - צריך בדיקה, מפני שאין דרכו של עכבר לפרר. ואמר רבא: תינוק נכנס וככר בידו, ונכנס אחריו ומצא פירורין - אין צריך בדיקה, מפני שדרכו של תינוק לפרר." (תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף י', עמוד ב')

המילה תִּינוֹקִים הופיעה במדרשי חז"ל כצורת הריבוי של תִּינוֹק ומצויה אף היום בשימוש מסוים, אולם הספרות העברית קבעה להוציא מלה זו מהמילון, למרות היותה המילה התקנית לפי האמת, ולקרוא אף לתינוק - 'תינוקות'.

ערך בוויקיפדיה: ינקות

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תינוקות

השורש י-נ-ק הוא שורש מגזרת נפ"יו.

1) על-דרך ע"ו/י: הֵנִיק, מֵנִיק, מְנִיקוֹת וכד'...

2) על דרך פ"י/ו: הֵינִיק, מֵינִיק, מֵינִיקוֹת וכד'...

יתר הבניינים ניטים כמובן לפי דרכה של פ"י/ו.